תיאודור

תמונה ראשונה
פריס 1895. תיאודור הרצל, עיתונאי וינאי, מסקר את טקס ביזוי הדרגות של דרייפוס, קצין צרפתי שנאשם בבגידה במולדת. ההמון שמתקהל שם, קורא לעונש מוות.

תמונה שנייה
בבית משפחת הרצל בפריס. ז׳ולי הרצל מבוהלת מאווירת האלימות בעיר. הרצל מתאמץ לנסח כתבה לעיתון, על הביזוי של דרייפוס. הוא יוצא מביתו, נסער, לשוטט ברחובות פריס.

תמונה שלישית
וינה 1881. תיאודור הרצל הצעיר התקבל ל״אלביה״ – אגודת סטודנטים לאומנית. הוא וידידו פאול הם חברי האגודה היהודים הראשונים. שניהם חוגגים בפונדק עם חבריהם החדשים. הלעג מצידה של מלצרית אנטישמית, לא מעיב על שמחתם.

תמונה רביעית
הרצל הבוגר משוטט ברחובות פריס. סרסור משדל אותו לבוא לחדרה של נערה צעירה. הרצל נחרד לחשוב שאלה התשוקות שהוא מכחיש. הוא נמלט משם, אבל לא מסוגל לחזור לביתו.

תמונה חמישית
בית האופרה של וינה. הסטודנטים מתפעלים מיצירה של וגנר. תיאודור הצעיר חוזה לעצמו עתיד של מחזאי מהולל. פאול חש שהוא, כיהודי, יישאר לנצח נטע זר בתרבות האירופית.

תמונה שישית
הרצל הבוגר נכנס לכנסיה פריסאית. בהשראת דבריו של הכומר, ושירת המקהלה, הוא חוזה מהלך היסטורי – התנצרות המונית של כל יהודי העולם, בהנהגתו.

תמונה שביעית
הרצל חוזר לביתו, ומספר את התוכנית הנועזת לאשתו. ז׳ולי מגיבה בלעג וביטול.

תמונה שמינית
הרצל הבוגר נאבק עם דבריה הקשים של ז׳ולי. תיאודור הצעיר נלחם בדו-קרב עם פאול – טקס חניכה לאגודת הסטודנטים. שני הקרבות, בשתי התקופות, מתנהלים במקביל. הרצל נכנע לאשתו ולייאוש. תיאודור מנצח את פאול ומתמלא באושר. הוא חש עצמו כל-יכול. הרצל, ממרחק השנים, מנבא לו התרסקות מהירה.

תמונה תשיעית
בטקס אזכרה לווגנר, הרמן, מאגודת הסטודנטים, נושא נאום אנטישמי. תיאודור מבקש לפרוש בכבוד מהאגודה. פאול בוגד בידידו, ומציע לקבוע כי מעתה לא יקבלו יהודים ל״אלביה״. גם הוא, וגם תיאודור, מסולקים בבושת פנים. פאול מתאבד.

תמונה עשירית
הרצל ותיאודור נואשים. בדואט דמיוני ביניהם, הם מחפשים מוצא מהמבוי הסתום. הרצל כמעט יוצא מדעתו, ואז מתמלא בחזון חדש – הקמת מדינה יהודית. ידידיו ומכריו נזעקים להניא אותו מהרעיון, אבל הרצל מתיישב לכתוב את הספר הגורלי שלו – ״מדינת היהודים״.