שיקוי האהבה

מערכה ראשונה

תמונה ראשונה
בשדה נחה קבוצת איכרים ומעט רחוק יותר, תחת עץ, יושבת אדינה – בחורה עשירה וקפריזית – שכדרכה קוראת בספר. נמורינו, אחד האיכרים, בחור ביישן ופשוט, מתבונן בה בערגה ושואל את עצמו כיצד יוכל לגרום לה להתאהב בו, שהרי היא עשירה וחכמה בעוד הוא נחשב ללא יוצלח. לפתע פורצת אדינה בצחוק ומספרת לכל הכפריים את האגדה על שיקוי האהבה הפלאי, אשר עזר לטריסטן לכבוש את לבה של איזולדה. מרש צבאי מבשר על בואה של כיתת חיילים, כשבראשה עומד בלקורה, סמל מלא גאווה וביטחון עצמי בגבריותו, ומיד הוא מציע חגיגית לאדינה להתחתן איתו. נמורינו ההמום והמוכה מהמתחרה הלא צפוי, נאלץ להתוודות בפני אדינה על אהבתו כלפיה אך זו דוחה אותו בהסבירה שבאופייה היא אינה מסוגלת להשיב אהבה.

תמונה שנייה
הכפר כולו אחוז התרגשות עם בואו של ד"ר דולקמרה המוכר שיקויים שונים המציג תרופה המרפאת כל בעיה. לבקשתו של נמורינו מכין לו הדוקטור שיקוי אהבה, כשהוא מציין כי השיקוי, שנמורינו אינו יודע שהוא בסך הכל יין בורדו, פועל רק אחרי 24 שעות (פרק זמן ארוך דיו עבור דולקמרה להסתלק מהכפר). אחרי שנמורינו שותה את השיקוי הוא נעשה עליז ומאמין, בתמימותו, שמחר תבוא הגאולה ואדינה תשיב לו אהבה. אדינה מופתעת מן השינוי המהיר שחל בנמורינו, ומתוך רצון להתגרות בו מסכימה להתחתן עם בלקורה בעוד שישה ימים. נמורינו, המשוכנע כי למחרת, כאשר השיקוי יתחיל לפעול, תאהב אותו אדינה לעד, נותר בטוח בעצמו ובעתידו המשותף עמה. בלקורה מקבל באופן מפתיע פקודה לעזוב את הכפר ואדינה מחליטה להינשא לו בו במקום. ההתגרות הפכה להרפתקה מסוכנת. ייאושו של נמורינו אינו יודע גבול כשבנוסף על כך כל אנשי הכפר לועגים לו ומתייחסים אליו כאל שוטה, חסר מזל באהבה.

מערכה שנייה

תמונה ראשונה
כל בני הכפר מגיעים למסיבת הנישואים של אדינה ובלקורה, פרט לנמורינו. אדינה, אשר נקמתה לא תהיה שלמה ללא נוכחותו של נמורינו, דוחה את חתימת הסכם הנישואים עד שזה יופיע. בו בזמן מחפש נמורינו את ד"ר דולקמרה ומתחנן בפניו שייתן לו שיקוי נוסף. דולקמרה אומנם מציע שיקוי נוסף אשר אולי יכול לעזור, אבל נמורינו נותר חסר פרוטה. וכך, בשיא ייאושו ובכדי להשיג את הכסף הדרוש, מתגייס נמורינו לצבא. בלקורה מציע לנמורינו את מענק הגיוס בשמחה רבה: זו הזדמנות להיפטר ממתחרהו המגוחך והמטריד. בתמימותו מאמין נמורינו שהשיקוי הנוסף יגרום לאדינה להתאהב בו.

תמונה שנייה
בקרב בנות הכפר פשטה השמועה שדודו העשיר של נמורינו נפטר והוריש לו את כל רכושו. הן מתחילות לחזר אחרי נמורינו, שהופך מתמהוני נלעג לרווק מבוקש, אך הוא מפרש את חיזורי הבנות כתוצאה מפעולתו המוצלחת של השיקוי. אדינה, הפוגשת את נמורינו המבוקש והמחוזר, מופתעת מאוד כאשר דולקמרה מספר לה על התגייסותו של נמורינו לצבא ומבינה כי אהבתו של נמורינו אליה כנה ורבת עוצמה. הקרבת החופש האישי שלו נוגעת לליבה ופורצת את המחסומים הרגשיים בעולמה. באותו רגע היא גם מתוודעת לאהבתה שלה את נמורינו. אדינה פודה את צו הגיוס של נמורינו מבלקורה ומגישה לו אותו תוך שהיא מתוודה באוזניו על אהבתה כלפיו. לאחר כל המכשלות וההתגרויות מתפייסים נמורינו ואדינה, כל אחד עם עצמו ועם בן זוגו. דולקמרה, שעומד לעזוב את הכפר הפרובינציאלי, מספר על הירושה של נמורינו ומנצל את הרגע כדי לשווק את המשקה החדש שלו, הגורם לשבור את סרבנותן של הנשים להחזיר אהבה. בלקורה פונה לכפר אחר לחפש נערה חדשה, כשהוא עדיין מלא ביטחון עצמי בגבריותו ואילו נמורינו ואדינה ממהרים לחופה.