יצירתה החדשה של נעה ורטהיים ורנה קורן ורטהיים מבית להקת המחול ורטיגו היא מסע חושי–גופני אל לבו של אחד המושגים החמקמקים והעמוקים ביותר: הזמן.
זהו ניסיון לפענח את פעימת העולם ואת פעימת האדם, את המתח המתמיד בין הגוף המתכלה לנצח שמבקש להישאר.
היצירה מביאה כנקודת פתיחה את השאלה הפשוטה–כביכול: האם הזמן עובר עלינו - או שאנחנו נעים בתוכו? מתוך המחקר הזה נולדה יצירה המתבוננת בשכבות הזמן שנצרבות בגוף ובזיכרון ,ובדרכים שבהן התרבות מעצבת את חווית הזמן. “נונה הוא ניסיון לבדוק את הזמן הקוונטי״, אומרת נעה ורטהיים. “מרחב שבו כל האפשרויות פתוחות, מלא דברים יכולים לקרות - וברגע אחד מתרחשת קריסה, סופרפוזיציה, התנגשות בין הרב–ממדיות של קיום לבין הליניאריות של חיי היום–יום”.
שם היצירה נשען על שלוש אלות מן המיתולוגיה הרומית והיוונית, הטוות את חוט חייו של כל אדם. בדומה להן ,גם במחול נפרם ונשזר הזמן שוב ושוב – נמדד, נמתח ,נחתך, מתהווה.
במרכז המופע עומדים הרקדנים, הנעים בתוך מרוץ הזמן של התרבות המודרנית. הגוף נדחף קדימה, לעיתים עד סף מכניות; תנועות חוזרות רצים אך תקועים במקום, כמו משקפים את הסתירה שבין תנועה מתמדת לקיפאון.
ואז, לפתע, הזמן מאט, נפתח, משתחרר מהדחיפות, מאפשר התבוננות ונוכחות. תנועה שיש בה עדינות וגם הכנעה: הכרה בשבריריות הקיום וביופיו.
המרחב הכוריאוגרפי נע בין יחידים לקבוצה, בין תנועה אינדיבידואלית לבין מעגלים משותפים. כך נוצר דיאלוג בין זמן ליניארי הרץ קדימה לבין זמן מעגלי החוזר במחזוריות אינסופית.
אירועי קצה כמו אלו שחווינו בשנים האחרונות מובילים אותנו לשאול כיצד נחייה את זמננו, ומהי נוכחות בתוך מציאות משתנה.
'נונה' היא יצירה על הזמן - אך גם הזמנה לעצור. להאזין. לנוע .להבין שהזמן חומק מאיתנו, אך גם הדבר היחיד שנתון בידינו. ממש כמו חוט דק שאפשר למשוך, לפרום ולאחות מחדש פעם אחר פעם.
ניתן לרכוש שובר שי, בכל סכום בקופת בית האופרה. השובר, מאפשר לרכוש כרטיסים למופעי האופרה, המחול והמוסיקה בהפקת האופרה הישראלית.
