ערן: מתי התחלת לעבוד באופרה הישראלית? איך הגעת לתפקיד שלך?

אייל: התחלתי לעבוד באופרה הישראלית כתאורן במרץ 1997. הצטרפתי באמצע הפקה של פליאצ'י וקוולריה רוסטיקנה. בהמשך מוניתי לראש צוות תאורה ובשנת 2006 מוניתי לראש המחלקה. לפני שהגעתי לאופרה עבדתי בחברת תאורה והגברה אבל את רוב מה שאני יודע למדתי באופרה. כשהגעתי לא הייתה לי משיכה קיימת לאופרה. הכרתי מוזיקה קלאסית אבל לא בהכרח אופרה. מהרגע שהתחלתי לעבוד כאן התחברתי מאוד לכל העולם הזה. מאז אפילו עיצבתי תאורה לכמה הפקות אופרה, לפעמים מאפס ולפעמים חידשתי עיצוב של הפקה שהגיעה אלינו.

ערן: מה עושה המחלקה בשגרה? האם אתם מתמקדים בעיקר בהפקות האופרה שעל הבמה?

אייל: ממש לא. כמעט להיפך אפילו. המחלקה שלנו, יחד עם המחלקה הטכנית, הן אלה שמתפעלות את הבניין כל הזמן. בזמן שאין הפקת אופרה על הבמה יתקיימו עליה הופעות אחרות: סדרות הקונצרטים והמחול שלנו וגם אירועים חיצוניים, כלומר הפקות ומפיקים חיצוניים ששוכרים את הבמה שלנו. ההפקות האלה משתמשות גם הן בציוד שלנו ומתבססות על הצוות של הבית. אז הצוות שלנו עובד כל השנה, לקראת כל ההופעות השונות ובתחזוקה שוטפת.

ערן: כמה ציוד יש למחלקה? האם ההתפתחות בתחום משפיעה על סוג הציוד?

אייל: מערך ציוד ההגברה והתאורה שלנו הוא די ענק. יש לנו המון פנסים: חדשים שהם חכמים ונשלטים על ידי מחשבים וגם ישנים יותר, ידניים, ומחשבי תאורה תאורה ומערך התקשורת שמאפשר את השליטה בהם. רוב הציוד שלנו תלוי על הצוגים- המוטות שמעל הבמה, אבל יש ציוד נוסף שמאוחסן בבית האופרה. לעיתים, אם יש הפקה חיצונית שמביאה איתה ציוד ספציפי גם הוא יהיה בשימוש לצד הציוד שלנו. יש לנו גם את מערך הוידאו שכולל מקרנים ומחשבים משלו ואת ציוד ההגברה של בית האופרה שכולל מיקסרים, מחשבים ורמקולים. זה מערך שלם שגם במהלך השנה צריך לתחזק אותו ולשמור על התקינות שלו.

אנחנו מנסים כל הזמן להתקדם ברמת הציוד שלנו יחד עם התחום שהולך ומתפתח- התאורה, מסכי ההקרנה, המחשבים. יש לנו את המחשבים ומערכות התקשורת הכי מתקדמות. פעם כל פנס היה צריך לכוון ידנית. היום יש פנסים חכמים ששולטים בהם מרחוק, בצבע, בכיוון, בעוצמה ואפשר לעשות איתם דברים שאי אפשר היה לעשות בעבר. רוב הפנסים האלה הם גם פנסי לד שהם חסכוניים יותר באנרגיה. אנחנו שואפים לשמור על מוכנות ויכולת כי הדרישות נעשות מורכבות יותר. זה דורש אנשים מיומנים מאוד ואת כל המחשבים שיעבירו את האותות וישלטו בכל הדברים בלי תקלות. בסופו של דבר, תאורה וידאו וסאונד זה המון עניין של שליטה. שליטה בתזמון, בעוצמות, באיזון.

 ערן: איך נראה תהליך היצירה של תאורה להפקה?

אייל: בשלב הראשוני, הצוות היוצר מגבש את הקונספט האמנותי. בהפקות שיש בהן אלמנט מאוד משמעותי של תאורה או וידאו אני אהיה מעורב בשלב הקונספט, בעיקר כדי לוודא שהרעיון האמנותי ניתן לביצוע בכלים שיש לנו בבית האופרה. בשלב הבא כל ראשי המחלקות יושבים עם הצוות האמנותי ושם אני מתחיל להבין מה הצרכים של התאורה. שם גם אני מבין לרוב אם יש משהו שאנחנו לא יכולים לעשות עם הציוד שלנו. זה אומר בדרך כלל שנצטרך לשכור ציוד, והיות וזו השכרה לזמן ארוך- כל תקופת חזרות הבמה וההופעות ולא לערב אחד, תקופה שיכולה להיות חודש בערך. לשכור ציוד לתקופה כזו זו עלות מאוד גדולה וצריך לבדוק שגם זה מתאפשר בתקציבי ההפקה. אם לא צריך לחשוב על פיתרון טכני אחר. אחרי זה מעצב התאורה מתחיל לעבוד על שרטוט ותכנון התאורה, שלב שבו לרוב אני כבר מעורב לגמרי. בהפקה שכורה אני מקבל שרטוט ותכנון שכבר עבדו בתיאטרון אחר. לשרטוט הזה אני צריך לעשות התאמות שונות. ברוב המקרים אפילו יהיה מעצב מחדש, מישהו שלוקח אחריות אמנותית על התהליך ואז אני עובד מולו. לפעמים יש התאמות ושינויים בגלל גודל במה שונה וציוד שונה ולפעמים יש צורך במשהו משמעותי יותר.

ערן: איך נראה תהליך היצירה של תאורה להפקה?

אייל: בשלב הראשוני, הצוות היוצר מגבש את הקונספט האמנותי. בהפקות שיש בהן אלמנט מאוד משמעותי של תאורה או וידאו אני אהיה מעורב כבר בשלב זה, בעיקר כדי לוודא שהרעיון האמנותי ניתן לביצוע בכלים שיש לנו בבית האופרה. כך היה בהפקת דון ג׳ובאני למשל, בה היה מעין מבנה מסתובב שעליו הקרנת וידאו מיוחדת. הייתי צריך לוודא שהציוד שיש לנו במחלקת הוידאו מתאים. בשלב הבא, כל ראשי המחלקות יושבים עם הצוות האמנותי ושם אני מתחיל להבין מה הצרכים של התאורה. אם יש משהו שאנחנו לא יכולים לעשות עם הציוד שלנו, זה אומר שנצטרך לשכור ציוד או לחשוב על רעיון אחר לתאורה. אם צריך לשכור ציוד יש לזה משמעות תקציבית גדולה היות שצריך לשכור אותו לזמן ארוך- לכל תקופת חזרות הבמה וההופעות, וזה לרוב כרוך בעלות גדולה שצריך להתכונן אליה מראש. אחרי זה, מעצב התאורה מתחיל לעבוד על שרטוט ותכנון התאורה, שלב שבו לרוב אני כבר מעורב לגמרי. בהפקה שכורה אני מקבל שרטוט ותכנון שכבר עבדו עליו בתיאטרון אחר ועושה התאמות בגלל גודל במה וציוד שונה.

ערן: נשמע שנדרש פה תכנון מוקפד של העבודה והזמנים. איך מנהלים את הלו״ז הזה?

אייל: אחרי שמסכימים על מערך תאורה שניתן לביצוע עם הכלים שיש לנו בבית האופרה מתחיל שלב של תכנון לו״ז העבודה. מערך התאורה הזה ישמש את גם את ההופעות שייעלו על הבמה תוך כדי הפקת האופרה. כלומר, לא רק השינויים והעבודה לקראת ההופעות האלה ייכנסו ללו״ז העבודה אלא בשלב ההקמה ייתלה גם ציוד נוסף שנדרש בשביל ההופעות האחרות. את לו״ז העבודה עצמו אני מסנכרן עם המחלקות השונות, בעיקר מחלקת ההפקה והמחלקה הטכנית: מתי מביאים ציוד, כמה זמן צריך, כמה זמן פירוק נדרש בין דברים. זה מגיע לרמת המשאיות של פינוי והכנסת הציוד.

ערן: ואיך מתרגמים את הרעיונות לבמה עצמה? איך מקימים ובודקים את מערך התאורה של ההפקה?

אייל: לפני שמתחילות חזרות על הבמה יש בערך שלושה ימי הקמה. קודם כל התאורנים תולים את הציוד על הצוגים ואחרי כן צוות הבמה מתחיל לבנות את התפאורה. לפעמים התאורה מגבילה את הורדת הצוגים ולכן תמיד קריטי להתחיל מהתאורה. תוך כדי חזרות הבמה יש כמה חזרות תאורה בהן עושים את כל הכיוונים של התאורה. לאחר מכן יש את חזרת סימוני התאורה (light cues), אותה עושים על במה ריקה יחד עם מעצב התאורה והבמאי ובה מחליטים על הפנסים, הצבע, העוצמה והתזמון עם המוזיקה. בחזרה הזו בעצם מכינים את הנראות והתאורה של כל סצינה. לכל סימון כזה נותנים מספר ומעבירים אותו לצוות ניהול ההצגה. ככה מייצרים את הסנכרון הויזאולי והמוזיקלי. כמובן שאחרי שרואים את התאורה בחזרות הבאות, כשכל המשתתפים על הבמה, יהיו תיקונים והתאמות של הדברים.

ערן: יש הרבה מה לעשות אם כך. כמה אנשים עובדים במחלקה? איך מחולקת העבודה בין תחומי האחריות השונים?
אייל: לכל תחום: תאורה, וידאו והגברה, יש ראש מחלקה, ואז יש לנו את הצוותים עצמם: תאורנים, אנשי הגברה ומפעילי פנסי הפולוספוט (follow spot) שמאירים את הסולנים על הבמה. יש לנו מחלקה נהדרת. יש בה אנשים מקצועיים ומקצוענים שיודעים את העבודה ונותנים לכולנו שקט. אם הייתי צריך להרכיב צוות להפקה מחוץ לאופרה – אלה בדיוק האנשים שהייתי רוצה איתי. זה לא מובן מאליו וזה כיף גדול.

ערן: אנחנו בסוף עונת ה-40 שלנו, ואתה נמצא פה כבר כמעט 30 שנים. האם יש הפקות שזכורות לך במיוחד?

אייל: רוב ההפקות שאני ממש זוכר הן דווקא מהראשונות שעשיתי פה בבית, מהתקופה בה היינו עושים הכל עם הידיים. למשל ההפקה של שיקוי האהבה. בריאן הריס ייצר תאורה לפנתאון ממש. הוא ייצר שם על המסך האחורי כל מה שאפשר לדמיין: שקיעות, עננים, שמיים, כל מה שהיום עושים עם תמונה אחת שמקרינים בוידאו הוא עשה עם עשרות פנסים. הייתי בהפקה הזו תאורן והפעלתי גם את פנסי הפולוספוט אז ממש ראיתי הכל מלמעלה. זו פוזיציה כל כך אחרת זה לראות הכל משם, יש בזה משהו מרגש.

הפקה עדכנית שאהבתי היא סלומה שעלתה ממש העונה על הבמה. קודם כל האופרה עצמה, הסיפור. אי אפשר להיות אדיש. הויזאוליות של ההפקה הזו היא מאוד יפה ומאוד נכונה. השילוב של הוידאו והתאורה יחד עם הבימוי הוא מעולה. עוד הפקה שאני זוכר לטובה היא מאדאם בטרפליי של טרלינסקי שעלתה פה כמה פעמים. היו בה תמונות מאוד יפות ומדויקות שנוצרו דרך עבודה של תאורה, בעיקר כזו ברקע, על המסכים האחוריים או דרך עבודה של צללים. היו צלליות של הדמויות ושל הסירות ושל האוניה הגדולה. זה היה מאוד יפה וחזק.

תמונה: יוסי צבקר