העלילה מתרחשת בדרום-מזרח סקוטלנד בסוף המאה ה-17
אנריקו (הנרי) אשטון, איש רב-מזימות וחסר רחמים, השתלט על אחוזת ראוונזווד, בית אבותיו של אדגרדו (אדגר), ואילו אדגרדו עבר להתגורר, בעוני ובחוסר כל, במצודה המטה לנפול על צוק הסלע שבוולף קרג. הכתרתה של מרי כמלכת סקוטלנד שינתה את מוקדי הכוח, והעלתה לשלטון חוג מקורבים חדש. השינוי מאיים על הישגיו של אשטון, לכן עליו ליצור בדחיפות קשרים עם השליטים החדשים. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות נישואי-תועלת של אחותו, לוצ'יה (לוסי). הצרה היא שלוצ'יה עצמאית ונחושה בדעתה ואנריקו אינו יכול לסמוך עליה שתשתף אתו פעולה, למרות שעם פטירת אמם, זה מקרוב, הופקדה בידיו החסות עליה.
חלק ראשון. היציאה
בן בריתו של אשטון הוא נורמנו (נורמן), המעמיד לרשותו אנשים שיעקבו אחרי לוצ’יה. אשטון מסביר לנורמנו לאיזו דילמה פוליטית וכלכלית נקלע, ועד כמה הוא תלוי באחותו. הכומר, ריימונדו, מפציר באשטון לנהוג בה במידת הסבלנות: הלא היא עדיין מתאבלת על מות אמה. נורמנו חושד בנאמנותה של לוצ’יה. לא מכבר היה מעשה שסיכן את חייה: שור זועם התנפל עליה, אך ברגע האחרון השור נהרג וחייה ניצלו. מי הוא המציל האלמוני שנחלץ לעזרתה? זאת אין איש יודע, אולם נורמנו מעלה את החשד שהיא נפגשת בסתר עם אדגרדו, וכי הם מאוהבים. בינתיים חוזרים אנשיו של נורמנו מן המעקב ומספרים כי ראו זר מסתורי החודר אל האחוזה. הסיפור מאשר את חשדותיו של נורמנו. אשטון מתמלא חמת זעם. הוא חושש שתוכניתו עלתה על שרטון, אלא אם כן יהיה אפשר לשכנע את לוצ’יה להינשא נישואים דיפלומטיים.
בגן האחוזה, ליד מזרקה עתיקה, מחכה לוצ’יה עם בת לווייתה אליצ'ה (אליס) לאדגרדו. הם עומדים להיוועד כאן בסתר. אליצ'ה מזהירה אותה מפני הסכנה שבפגישות כאלו. תוך כדי כך נזכרת לוצ’יה באגדה שנקשרה במזרקה: צעירה נרצחה שם בידי בן משפחת ראוונזווד שנתקף בטרוף של קנאה. רוחה מוסיפה עדיין לרחף על פני המקום ולוצ’יה מאמינה שראתה את בבואתה במים. אדגרדו מגיע ובפיו בשורה מרה: הוא החליט להגר לצרפת, ושם, ממקום גלותו, יילחם למען סקוטלנד מולדתו. לפני יציאתו לדרך הוא מתכוון להתפייס עם אשטון ולהשכין ביניהם שלום ובאותה הזדמנות לבקש ממנו את ידה של לוצ’יה. לוצ’יה מתרה בו שאשטון לא יסכים לכך לעולם, ואדגרדו חושף את מרירותו הנוראה על האיש שהרג את אביו וגירש אותו מעל אדמתו. אדגרדו ולוצ’יה מחליפים טבעות ומזכרות כאות לברית האוהבים ביניהם, ואדגרדו יוצא לדרך, לצרפת.
חלק שני: חוזה הנישואין
תמונה ראשונה
חודשים אחדים לאחר הדברים האלה, נחוש אשטון בדעתו להשיא את אחותו לוצ’יה לארתורו (סר ארתור בקלו). כדי לשכנעה מזייף נורמנו מכתב של אדגרדו שממנו עולה כאילו הוא עומד להתחתן בצרפת עם אישה אחרת. אשטון מציג בפני לוצ'יה את המכתב המזויף והיא מתמוטטת מצער. ובכל זאת עדיין אינה מוכנה להסכים לחתונה, גם לא לאחר שאשטון מתחנן בפניה, ומגלה לה כי כל נכסיה של המשפחה תלויים בחתימתה על חוזה הנישואים הזה. כרוז מודיע על בואם של האורחים ושל החתן המיועד. הכומר ריימונדו עדיין ממשיך בניסיונותיו להשפיע על לוצ’יה לתת את
הסכמתה. תוך כדי כך הוא מגלה, שהעביר לפחות איגרת אחת שלה לאדגרדו, אך זה לא ענה עליה במשך חודשים ארוכים.
בינתיים מגיע החתן המיועד ארתורו מוקף בזוממים העולזים ולוצ’יה נאלצת לחתום על חוזה
הנישואין. ברגע החתימה ממש מגיע אדגרדו ומגלה שלוצ’יה לא עמדה בהבטחתה. הוא מקלל אותה נמרצות.
תמונה שנייה
לבדו, בעוני טירתו המתמוטטת, אדגרדו מבכה את גורל משפחתו בידיו של אשטון. אשטון עצמו מגיע לטירה, ושני הגברים מחליטים להתמודד בדו קרב למחרת היום. בראוונזווד החתונה מופרעת על ידי הכומר שמגלה כי לוצ’יה אינה שפויה ורצחה את בעלה ארתורו. אדגרדו יוצא להתפלל על קברותיהם של אבותיו לפני הדו קרב עם אשטון אבל כאשר הוא פוגש את תהלוכת הלווייתה של לוצ’יה, הוא מתאבד.