סיפורי הופמן
פרולוג
הופמן, הסופר והמוסיקאי, נמצא בעיצומו של משבר יצירה חריף. המוזה מוצא אותו באפלה קודרת של חייו ורוצה להרימו משם לעבר פסגת היצירה. היועץ לינדורף גילה שאנדרס, המשרת של זמרת האופרה סטלה, עומד להביא מכתב ממנה להופמן. הוא קונה מאנדרס את המכתב ומגלה כי סטלה הזמינה את הופמן לחדר ההלבשה שלה.
לותר מכין משקאות לקהל שאמור להגיע למרתף היין שלו ליד בית האופרה במהלך ההפסקה של ההופעה של דון ג'ובני. הופמן מגיע במצב רוח רע בשל המשבר ביחסיו עם סטלה, ששרה בהופעה את התפקיד של דונה אנה. האורחים במרתף לועגים לו. הופמן שר על הגמד הגיבן שעיניו מזכירות לו את סטלה והוא נזכר בזמן בו התאהב בה. בואו של לינדורף מרגיז את הופמן ובדין ודברים ביניהם הופמן מתוודה כי הוא אוהב את סטלה, שבדמותה מתגלמות שלוש נשים שונות.
מערכה ראשונה
הממציא ספלנצני מצפה להציג בפני קהל רב את הבובה המכאנית שהוא בנה, אולימפיה, ועל ידי כך להחזיר לעצמו מקצת מהכסף שהפסיד בעסקאות שונות. הופמן מתאהב באולימפיה. קופליוס מגיע ומציג עצמו כחברו של ספלנצני ונותן להופמן משקפיים שבעזרתם הוא יכול לראות את אולימפיה בזוהרה. קופליוס שייצר את עיניה של הבובה דורש עתה מספלנצני את שכרו והממציא משלם לו בצ'ק ללא כיסוי. האורחים מגיעים ומתפעלים מהבובה. הופמן רק רואה בה נערה יפה והקהל מגחך על אהבה זו. ניקלאוס מנסה להסביר להופמן כי אולימפיה אינה בשר ודם אך הופמן רוקד עמה. כאשר הריקוד נסחף למהירות רבה הופמן מועד והמשקפיים נשברות. קופליוס גילה כי הצ'ק שקיבל הוא ללא כיסוי והוא חוזר ובזעמו משמיד את הבובה.
מערכה שנייה
הופמן נמצא בוונציה שם הוא מחפש דרכים להטביע את יגונו ואת זיכרונותיו. ג'ולייטה מציגה את הופמן בפני שלמיל, בעל ארמון בו מתנהל נשף מפואר. ניקלאוס מנסה לשכנע את הופמן כי המקום מסוכן עבורו אבל הופמן בטוח כי הוא יכול לעמוד בפני כל סכנה. דפרטוטו משכנע את ג'ולייטה לכבוש עבורו את בבואתו של הופמן והיא נעתרת לבקשתו. היא מפתה את הופמן ומבטיחה לו לעזוב עמו אם ישיג עבורה את המפתח ששלמיל שומר כסמל לכוחו שלו על ג'ולייטה. הופמן דורש את המפתח משלמיל ובמהלך הוויכוח ביניהם הורג אותו רק כדי לגלות כי ג'ולייטה כבר עזבה עם דפרטוטו.
מערכה שלישית
קרספל גוער בבתו אנטוניה שאינה ממלאת אחר הוראותיו כי תפסיק לשיר. שירתה מזכירה לו את אימה הזמרת שמתה ממחלה מסתורית. אנטוניה מבטיחה כי לא תשיר עוד, אך קרספל דורש ממשרתו פרנץ כי ינעל את הדלת ולא ייתן לאיש להיכנס לביתם. פרנץ אינו מבין את אדונו ומתלונן על עצביו של קרספל. פרנץ עצמו היה מעדיף להיות אמן לו רק היה מצליח ללמוד את המתודה. הופמן סוף סוף מוצא את אנטוניה לאחר שחיפש אחריה זמן רב ויחדיו הם מתכננים לחדש את הרומן שלהם למרות שהופמן מרגיש כי אנטוניה יותר מעוניינת באמן שבו מאשר באיש עצמו. קרספל חוזר ומתווכח עם הרופא ד"ר מיראקל שהוא בטוח כי הוא אחראי למותה של אשתו. למרות התנגדותו של קרספל מיראקל בודק את אנטוניה ומכריח אותה לשיר. בייאושה אנטוניה קוראת לאימה ומיראקל מעלה את האם באוב. אנטוניה שרה עצמה למוות וקרספל שמגלה את בתו המתה מאשים את הופמן במאורעות.
אפילוג
הופמן נפרד משלוש הנשים. הוא מרגיש עקר לחלוטין. סטלה החליטה להגיע בעצמה למרתף היין ולאסוף את הופמן אך בואה מרגיז אותו והוא מעוניין לשכוח ממנה. לינדורף מאמין כי הוא יוכל עתה לכבוש את סטלה אך היא בורחת משניהם.
המוזה מצדיק את קיומו של הופמן אך ורק כאמן שיוצר את עבודתו. הוא לוקח את הסיפורים שהופמן כתב, משבח אותו ועוזב.