סיפור הפרברים
ניו יורק – שנות ה-50 של המאה ה-20. סוף הקיץ.
בפרולוג, המבוצע בריקוד מבויים, אנו מתוודעים למתח הנבנה בין הטילים (Jets) לבין הכרישים (Sharks), שתי חבורות רחוב יריבות בעיר. הטילים הם אלו שנולדו באמריקה אבל למשפחות פולניות בעוד הכרישים הם פורטו-ריקנים שהיגרו לארצות הברית והתקבלו כבתלי קרואים וממש לא רצויים.
מערכה ראשונה
5:00 אחר הצהריים
מנהיג הטילים, ריף, נשבע לרדוף אחר הכרישים ולהעיפם מהטריטוריה של הטילים. הוא מודיע לחבורה כי הוא יזמין את ברנרדו, מנהיג הכרישים, ל"כסאח" , מאבק על השליטה במהלך מסיבת הריקודים שתתקיים באותו ערב. כשאתה טיל
5:30 אחר הצהריים
ריף מבקש מטוני, חברו מילדות שייסד עמו את הטילים אך עזב החבורה, לעזור לו בעימות המתבשל. טוני, העובד עתה בחנות של דוק, מסכים לעזור לו למרות שהוא מרגיש שהוא כבר מעבר לחבורה ושהוא חולם על עתיד טוב יותר. משהו קורה
6:00 בערב
מריה עובדת בחנות הכלות ביחד עם חברתה אניטה שהיא חברתו של ברנרדו. אניטה תופרת שמלה למריה למסיבת הריקודים. מריה, שלא מזמן הגיעה לארצות הברית מפורטו ריקו רואה במסיבה את תחילת חייה באמריקה. גם היא ,כמו טוני, מלאה בתקווה. אחיה, ברנרדו, מגיע עם צ'ינו, אותו הוא בחר כבעלה המיועד של מריה.
10:00 בלילה
באווירה המתוחה בין החבורות היריבות במהלך מסיבת הריקודים, טוני ומריה נפגשים בפעם הראשונה.
זו אהבה ממבט ראשון. ברנרדו מבחין בזה, ובכעס מפריד ביניהם כשהוא מבהיר באופן חד משמעי כי הם משתייכים לשתי קבוצות אויבים. ברנרדו דורש מצ'ינו להחזיר את מריה לביתה.
ברנרדו וריף מחליטים להיפגש במועצת המלחמה בחנותו של דוק כדי לקבוע את כלי הנשק והתנאים בקרב שיקבע את הכל.
11:00 בלילה
טוני מגיע לביתה של מריה וקורא לה. מריה
בעוד הוא שר, היא מגיעה לחצר האחורית והם מבטיחים לאהוב זה את זו לנצח ומתכוננים להיפגש בחנות הכלות למחרת היום. עכשיו
אניטה וחברותיה נפגשות על הגג שם הן מחליפות דעות מנוגדות על החיים בביתם החדש. אמריקה
חצות
הכרישים והטילים נפגשים. טוני מציע קרב הוגן ללא כלי נשק בין האיש החזק בכל כנופיה. דוק מנסה לשכנע את הטילים להימנע מקרב רחוב. קול
למחרת היום, 5:30 אחר הצהריים
מריה לומדת מאניטה על הקרב המתוכנן. כאשר טוני מגיע לחנות הכלות אניטה משאירה את האוהבים לבדם ומריה מתחננת בפני טוני שימנע את הקרב. הוא מבטיח לעשות זאת והם מדמיינים את טקס נישואיהם. יד אחת, לב אחד
בין 6:00 ל-9:00 בערב
כולם מתכוננים לקרב המתוכנן. עכשיו
9:00 בערב
הכרישים והטילים נפגשים מתחת לכביש הראשי. טוני מנסה לשווא למנוע את הקרב. קרב האגרופים המתוכנן הופך לקרב פרוע בין כל חברי הכנופיות ובמהלכו ברנרדו דוקר למוות את ריף. טוני הזועם על מות חברו הטוב הורג כנקמה את ברנרדו וכולם בורחים כאשר הם שומעים את סירנות המשטרה.
מערכה שנייה
9:15 בערב
מריה מתכוננת ביחד עם חברותיה לפגישת האהבים עם טוני בהמשך הערב. איזה יופי
צ'ינו מגיע לפתע ומספר לה על מה שהתרחש בקרב הרחוב. טוני בא ומנסה להסביר למריה מה באמת קרה ומבקש כי תסלח לו. הוא אומר שיסגיר עצמו למשטרה אך מריה סולחת לו ומתחננת שיישאר עמה. הם שרים על תשוקתם למצוא מקום בו יוכלו לחיות בשקט ובשלווה ללא דעות קדומות. יש מקום
10:00 בלילה
קרופקי השוטר מתחקר את הטילים על הרציחות. חברי הכנופיה צוחקים עליו ועל המשטרה. הקצין קרופקי
מישהו, הבחורה הצעירה שמנסה להתקבל לטילים כבר זמן מה, מגיעה לספר כי צ'ינו נשבע להרוג את טוני והטילים הולכים לחפש אחריו ולהזהיר אותו.
11:30 בלילה
כאשר אניטה באה לראות את מריה טוני עוזב דרך החלון ומבטיח להיפגש עמה בחנות של דוק כדי שיוכלו לברוח יחדיו. אניטה מגלה שטוני היה עם מריה ומאשימה אותה שהיא מאוהבת בזה שרצח את אחיה. בחור כמותו
מריה מודה שהיא אוהבת את טוני ואניטה מבינה לפתע כי מריה אוהבת את טוני באותה המידה בה היא אהבה את ברנרדו. יש בי אהבה
אניטה מזהירה את מריה כי צ'ינו מסתובב עם אקדח ומתכנן להרוג את טוני. כאשר קצין המשטרה מגיע לתחקר את מריה, היא מבקשת מאניטה ללכת לחנות ולהזהיר את טוני.
11:40 בלילה
הטילים לא מאפשרים לאניטה לראות את טוני המתחבא במרתף החנות. הטילים מתעללים באניטה קשות ורק דוק שמגיע מציל אותה מהתנהגותם. אניטה המושפלת מתמלאת בשנאה ומבקשת מדוק לומר לטוני שצ'ינו הרג את מריה.
11:50 בלילה
דוק מספר לטוני את החדשות הנוראות.
חצות
טוני השבור מסתובב ברחובות ומחפש אחר צ'ינו. לפתע הוא מבחין במריה המתקדמת לעברו כפי שתכננו ורץ לעברה. ברגע זה צ'ינו מגיע ויורה בטוני.
הטילים והכרישים מתאספים כאשר מריה רוכנת מעל גופתו של טוני. היא לוקחת את אקדחו של צ'ינו אבל אינה מסוגלת לירות בעצמה. למרות הייאוש והכעס שלה היא בשליטה עצמית מלאה ופונה בנאום חוצב להבות לחברי שתי הכנופיות על הטיפשות וחוסר ההיגיון בלוחמה וברצח. הטילים והכרישים נושאים יחדיו את גופתו של טוני בתהלוכה אילמת – מחווה לתקווה להשלמה ופיוס.
