הנסיך איגור
פרולוג – כיכר הקתדרלה בעיר הרוסית העתיקה פוטביל
הנסיך איגור מכין את חיילי הצבא שגייס כדי להילחם בפולובצים, הנוודים עובדי האלילים הפולשים לשטחי רוסיה ובוזזים את הכפרים והתושבים המקומיים. בני העם מתפללים לאל שיביא ניצחון בקרב ויברך את הנסיך איגור, בנו ולדימיר וכל כוחות הצבא. ליקוי חמה מחשיך את השמיים ובני העם רואים בכך אות מבשר רעות ומזהירים את איגור שלא יצא לקרב. ירוסלבנה, אשתו של איגור, מתחננת בפניו כי יישאר בבית. אך איגור נחוש בדעתו ומשוכנע כי זוהי חובתו להגן על בני עמו. איגור נפרד מאשתו וממנה את אחיה הנסיך ולדימיר גליצקי כשליט העיר ומבקש ממנו שישמור על אשתו בעת העדרו.
מערכה ראשונה
תמונה ראשונה – חצרו של הנסיך גליצקי בפוטביל
במהלך משתה בארמונו, גליצקי חולם לשלוח את ירוסלבנה למנזר, להדיח את איגור ולהפוך את עצמו לשליט פוטביל הנהנה מחיי הוללות ללא הפסקה. הוללים בארמון מתכננים את ההפיכה, אך חוששים ממעמדה והשפעתה של ירוסלבנה.
תמונה שנייה – חדר בארמונה של ירוסלבנה
ירוסלבנה סובלת מסיוטים. היא לא שמעה מבעלה ומבנה מזה זמן רב בעוד גליצקי ומרעיו חורשים מזימות ללא הרף. כאשר ירוסלבנה דורשת מגליצקי לעזור לעלמה צעירה שנחטפה על ידי אנשי החצר שלו, הוא מתחמק ממנה וממשיך להאשים את איגור בעלה. הבויארים מדווחים כי צבאו של איגור הובס בקרב ושהנסיך ובנו נלקחו בשבי. בעוד גליצקי רוצה לנצל את המצב כדי לבצע את הפיכה, הפולובצים כבר צובאים על גבולות פוטביל שתושביה נחושים להגן עליה בחירוף נפש.
מערכה שנייה
תמונה ראשונה - ערב במחנה הפולובצים
עלמות פולובציות רוקדות ומזמרות כדי לבדר את קונצ'קובנה, בתו של החאן קונצ'ק, אך היא מהרהרת באסיר, ולדימיר בנו של איגור, ומחכה בכיליון עיניים לפגשו פעם נוספת כדי שתוכל להתוודות בפניו על אהבתה אליו. עם בואו של ולדימיר הוא וקונצ'קובנה מבטיחים להינשא זה לזו. איגור עצמו נכנס. הוא מוטרד וקשה לו לסבול את הבושה של החיים בשבי ואת העובדה שמולדתו שועבדה לפולובצים. הוא מייחל לחופש כדי שיוכל לשחרר את רוסיה. כאשר מציעים לו לברוח, איגור מבטל את הרעיון – אין זה יאה לנסיך רוסי לברוח ממאסר. החאן קונצ'ק מתייחס בכבוד רב לאסיר שלו, איגור ומארגן משתה לכבוד השבויים. הפולובצים מהללים את שליטם.
תמונה שנייה - חומות העיר ההרוסה פוטביל
ירוסלבנה מבכה את גורל בעלה ומולדתה. היא מפנה את תחינתה לרוח, לשמש ולנהר הדנייפר בעוד איכרים מבכים אף הם את ארצם השסועה. לפתע מבחינה ירוסלבנה בבעלה, הנסיך איגור, החוזר למולדתו. התושבים מברכים בשמחה רבה את הנסיך ששב הביתה והפעמונים מצלצלים בכל כוחם.