בוריס גודונוב

העלילה מתרחשת בין ה-20 בפברואר 1598 וה-13 באפריל 1605

פרולוג
המשטרה דוחקת בהמונים להתחנן בפני בוריס לעלות לשלטון, אך פשוטי העם טרודים בצרותיהם ואין להם כל עניין ביציאה להפגנה פומבית. בסופו של דבר, הם מתרצים ומקבלים עליהם את דרישת השלטונות המובאת בידי השוטרים המאיימים.

בוריס מסכים להיענות לתחינות ההמונים והוא עומד להיות מוכתר לצאר. תהלוכת ההכתרה עוברת ליד הקרמלין בדרכה לעבר הקתדרלה.

מערכה ראשונה
בתאו במנזר חודוב בקרמלין כותב הנזיר פימן את הכרוניקה של דברי ימי רוסיה. הוא מסיים את כתיבתו בתארו את רצח דמיטרי, יורש העצר. הנזיר הצעיר גריגורי חוקר את פימן לגבי פשעו של בוריס ורואה בו עצמו שליח ממקומות גבוהים במיוחד, שנשלח כדי לחשוף ולגנות את פשעו של בוריס שתפש את השלטון בניגוד לחוק.

גריגורי ברח מהמנזר ובלוויית שני נזירים נודדים מוצא מפלט בפונדק ליד הגבול הליטאי. בעלת הפונדק חושדת בכוונותיו הזדוניות של גריגורי אך עוזרת לו וכאשר אל הפונדק מגיעים קציני משטרה ובידיהם צווי מעצר מטעם הצאר גריגורי מצליח להימלט.

מערכה שנייה
בתו של בוריס, קסניה, מבכה את ארוסה המת, בעוד יורש העצר הצעיר פיודור והאומנת שלה מנסים לעודדה אך לשווא. בוריס נכנס ומנבא לבנו המתבונן בקפדנות במפת המדינה כי יבוא היום ורוסיה תשלוט על העולם כולו. שויסקי נכנס עם חדשות לגבי מתחזה, אשר טוען להיות יורש העצר דמיטרי ואשר נמצא בפולין. בוריס חושד בשויסקי ודורש ממנו לאשרר כי הילד שנרצח באוגליץ' אכן היה יורש העצר. שויסקי מאשר זאת באזני בוריס שלפתע רואה לנגד עיניו את רוחו של יורש העצר שנרצח.

מערכה שלישית
מרינה מנישק, הנסיכה של סנדומיר, מתכננת לנצל את התשוקה שגריגורי חש כלפיה ובמידה וגריגורי יעלה לשלטון ברוסיה, היא מתכננת לשבת לצידו על כס השלטון. הכומר הישועי רנגוני משביע את מרינה שתעשה כל מה שנחוץ בכדי לזכות באהבתו של גריגורי.

במהלך נשף המתקיים בגן של טירה מחוץ לעיר, מנסה רנגוני לשכנע את גריגורי כי מרינה אוהבת אותו. אבל גריגורי חושד כי מתכננים עלילה נגדו. כאשר מרינה מגיעה היא כובשת אותו מיידית ורנגוני מביט ממרחק בסיפוק בתמונת האהבה הלוהטת המתפתחת בין השניים.

מערכה רביעית
עניי העם מתכנסים ליד קתדרלת סט. באזיל. המתחזה, הנזיר גריגורי, נודה באופן רשמי אך זה אינו מרשים את ההמונים. בוריס מגיע לרחבה – השוטה מכנה אותו חוטא ומאשים אותו ברצח.

מועצת הבויארים מתכנסת בקרמלין כדי לדון במרד של ההמון. שוויסקי מספר כי הצאר סובל מייסורי מצפון והזיות על הפשע שבוצע באוגליץ'. בוריס נכנס אף הוא, כשדעתו טרופה עליו. פימן מספר כי רועה עיוור החל לראות לאחר שהתפלל לצד קברו של דמיטרי שנרצח. הבויארים רואים בכך אות לבגידתו של המתחזה. בוריס אומר לבנו פיודר שהוא הולך למות, ומייעץ לו כיצד לשלוט בממלכה ברגע שהכתר יעבור אליו. בוריס מתפלל למחילה, מברך את בנו ומת.

בני העם מורדים. המתחזה וחיילותיו מתקרבים ליער קרומי בדרכם לעבר מוסקבה. המוני העם מוציאים את זעמם על אחד מקציניו של בוריס. ורלאם ומיסאיל הנזירים דוחקים בהמונים להכתיר את דמיטרי לצאר החדש ומהומה בפורצת שבמרכזה מאבק בין שני כמרים ישועים להמונים. גריגורי מגיע ובני העם מברכים אותו כמושיעם והולכים בעקבותיו לעבר הקרמלין.

השוטה נותר בדד. הוא רואה את העתיד נפרש בפניו – המעגל הנצחי של ההיסטוריה ממשיך ללא כל שינוי ומתחזים רבים עוד ייעלמו במהלך ההיסטוריה.