סרגיי פרוקופייב

ליברית: המלחין על פי המחזה בת הלוויה מאת שרידן
הצגת בכורה: פרג, האופרה הלאומית, 5 במאי, 1946
הצגת בכורה באופרה הישראלית: 7 במאי, 2010
 

אחת האופרות החשובות שנכתבו במאה ה-20 – עלילה סבוכה של חילופי זהויות בה בסופו של דבר האוהבים הצעירים מצליחים להערים על המבוגרים המנסים לתכנן את חייהם ונישאים זה לזו בחגיגה צבעונית. בית האופרה על שם סטניסלבסקי בביקורו הראשון בארץ עם אחת מהפקות הדגל של הלהקה.

תקציר העלילה

לקריאה נוספת:

מדברי המלחין על האופרה

אופרה כאן ועכשיו- שיחה עם במאי ההפקה

אירוסין במנזר - ממחזה (מוסיקלי) לאופרה

תאריכים 

ו' 7.5.10 (13:00), מוצ"ש 8.5.10 (20:30), ב' 10.5.10 (20:00), ג' 11.5.10 (20:00),

ד' 12.5.10 (20:00), ה' 13.5.10 (20:00), ו' 14.5.10 (13:00)

מחירי כרטיסים: 175/237/304/378/428 ש"ח
*תוספת 15 ש"ח במוצ"ש

הרצאה מקדימה- כלולה במחיר הכרטיס:
שעה לפני כל אחד מהמופעים תתקיים הרצאה מקדימה באולם.
הכניסה חופשית בהצגת כרטיס הכניסה לאופרה.

לקראת בכורה: ש' 8.5.10 (11:00)
מחיר כרטיס: 70 ש"ח

סיורים מאחורי הקלעים: מוצ"ש 8.5 (19:00), ג' 11.5 (19:00), ד' 12.5 (19:00)
מחיר כרטיס: 25 ש"ח

אופרה טוקבק מיד עם תום המופע: ו' 7.5, ג' 11.5,  ד' 12.5

 לרכישת כרטיסים

ביקורת
 
"מדובר ביצירה מרתקת, שמשלבת בליריות השופעת שלה גם הומור ואפילו סאטירה נוקבת. הבימוי הקולח, העליז והיצירתי... הקנו לאופרה נופך קליל במיוחד ואירוני, שכמעט לא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי... בית האופרה סטניסלבסקי ממוסקבה המסייר זו פעם ראשונה בישראל, הביא לנו הפקה מקצועית לעילא ולעילא. הזמרים כולם מן המעלה הראשונה, הבימוי יצירתי ושופע, התלבושות – בליל ססגוני של תלבושות מתקופות שונות, מבגדי ליצנים בסגנון קומדיה ד'לארטה מהמאה ה-17, דרך מדי חיילים ספרדים ועד לשמלות ערב של נשות המאה ה-20 - מרהיב; הניצוח של וולף גורליק, המנצח הותיק ומנהלה המוזיקלי של אופרה סטניסלבסקי, הוא ניצוח נמרץ, יציב, מהיר, תוך שהוא מניע את התזמורת הסימפונית ראשון לציון, הקטנה והמיומנת, ביד בטוחה. אך הצלחת הערב היא ללא ספק צוות הזמרים המושלם. תענוג להגיע לאופרה ולשמוע שכל הזמרים – מהמקהלה ועד לבכירי הסולנים – מצוינים. שירה רוסית מקצועית, מיומנת, במיטבה. כמו כן, מרשים במיוחד היה הבס הנפלא דימטרי סטפּאנוביץ', בתפקיד הסוחר מנדוזה. לספאנוביץ' בס עמוק וחזק ועם זאת בלתי מנופח או פלצני (כדרכם לעיתים של הבאסים הכבדים). הוא שר בטבעיות קלילה כמעט, משחק בהומור. מעולה. מעולה היא גם "בת הלויה" – הדואנה, שתהיה לאשתו של מנדוזה – המצו-סופרן אלנה מניסטינה. וטובים מאוד היו אף הסופרנית מריה פקהאר והטנור סרגי באלאשוב בתפקיד הבת לואיזה ואהובה דון אנטוניו."  יון פדר YNET

"מוזיקה מקפיצה (ומודרנית יחסית), תפאורה מעניינת, וביצוע ברמה גבוהה מאד. בהחלט ערב מהנה למי שמוכן להיחשף לרפרטואר לא שגרתי." עומר שומרוני, בעיקר מוזיקה- האתר של מבקר המוזיקה עומר שומרוני

"שילוב נהדר, בלשון המעטה, של מעמדים הומוריסטיים עם סיטויי אושר. בהגדרה הרשמית:"אופרה לירית - קומית". שיאה הלירי הוא רביעייה קולית יפהפייה, ממכרת בסוף המערכה השלישית..."חגי חיטרון, הארץ

"פרוקופייב כאמור העניק לכל העלילה הזאת קטעי מוזיקה מרשימים, אם באריות יפות לגיבורים האוהבים והמחזרים, או בקטעים תזמורתיים, וכמובן לנזירים, שמקהלת הגברים ממוסקבה מזכירה לנו את האיכות הנפלאה של מקהלות ברית המועצות לשעבר ורוסיה של ימינו. את המוזיקה הזאת מנגנת בהשראה רבה התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, תחת שרביטו המיומן של וולף גורליק".  צבי גורן, הבמה

"אווירה קלילה שמתבטאת גם בשירה המצוינת של כל צוות הזמרים הרוסי... המוזיקה יפה, ציורית, תואמת להפליא את השירה ומספקת רקע פרשני לעלילה המבדחת...זו הפקה מתוקתקת הן בביצוע המוזיקלי והן בהיבט התיאטרלי. חלקה השני דינמי יותר, והתנופה המוזיקלית החיננית שלו שולחת אותנו הביתה עם חיוך מסופק ונעים. בכלל, זו הפקה מלאה חן וקסם, שהיא בעיקר הזדמנות טובה להכיר אופרה שאינה מהאוסף הפופולרי" אורה בינור, מעריב

"הביצוע מעולה מכל הבחינות. בימוי ברוח מודרנית, בת ימינו, שיש בו שילוב הרמוני ומאוזן בין שירה, משחק ותנועה ואווירה מיוחדת של זמן ומקום וכן פרקי מקהלה מרשימים, שהם חגיגה לעין ולאוזן." בן עמי פיינגולד, מקור ראשון

"הגם שקווי העלילה העיקריים.. מופיעים בלא מעט אופרות, הפירוש המוזיקלי המודרני של פרוקופייב מציב אותם באור חדש וקומי. הסולנים, ובראשם וייצ'יסלב ווינרובסקי המצוין כדון ז'רום, עשו את מלאכתם נאמנה, וגם התפאורה המינימליסטית היתה שינוי מרענן..." אמיר שוורץ, כלכליסט


"הפקה תוססת, מרהיבה ומלאת חיים. ביצוע מופתי מבחינה דרמטית ומוסיקלית גם יחד." (אליסה ניקולסקיה The Russian Journal)