ארתור לורנץ כתב את המחזה למספר רב של מחזות זמר ביניהם סיפור הפרברים (1957), צוענייה (1959), כל אחד יכול לשרוק (1964), האם אני שומע ולס? (1965), הללויה בייבי (1967, זכה בפרס הטוני למחזמר הטוב ביותר וכן ניק ונורה (1991). הוא כתב תסריטים לסרטים רבים ביניהם חבל (1948), אנסטסיה (1956), כך היינו (1973) ונקודת מפנה עבורו זכה בפרס גלובוס הזהב בשנת 1977 וכן בפרסים נוספים. בין המחזות שחיבר ביתם של האמיצים, קלאודיה לאסלו, זמן הקוקייה, קרחת ביער, הזמנה למצעד, צעקה, שני חיים, השם הטוב שלי וג'ולסון חוזר ושר.

הוא גם עבד כבמאי של מחזות ומחזות זמר כולל הזמנה למצעד (1960), כל אחד יכול לשרוק (1964), המשוגעת מסנטרל פרק מערב (1979), ציפורי גן עדן , שלוש הפקות של צוענייה, עם אנג'לה לנסברי (1974), טיין דיילי (1989) ופאטי לופון (2007), כלוב העליזים עבורו זכה בפרס הטוני לבמאי הטוב ביותר של מחזמר בשנת 1984 וכן בפרסים נוספים. בשנת 2009 הוא ביים את ההפקה של סיפור הפרברים בברודוויי. כמו כן כתב תסריטים למחזות רדיו שונים.

לורנץ זכה בפרסים ובאותות רבים מארגונים רבים ביניהם המכון הלאומי לאמנויות, גילדת הסופרים של ארצות הברית, פרסי הטוני, גלובוס הזהב ועוד. הוא חבר בהיכל התהילה של התיאטרון, בגילדת התסריטאים ובעוד ארגונים חשובים רבים.