ברנשטיין לאונרד, מלחין
ברנשטיין לאונרד, מלחין
המלחין, מנצח, פסנתרן ומורה לאונרד ברנשטיין נולד בלורנס, מסצ'וסטס בשנת 1918 למשפחה של יהודים שהיגרו לארצות הברית מרוסיה. לאחר שסיים את לימודיו בהרברד ובמכון כרטיס למוסיקה בפילדלפיה (שם למד ניצוח בין השאר אצל המנצח האגדי פריץ ריינר), הוא התמנה לעוזרו של המנצח סרגיי קוסביצקי בטנגלווד בשנת 1942. בשנים 1943 – 1944 היה עוזר למנהל המוסיקלי בתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. ב-14 בנובמבר 1943 הוא החליף את ברונו ולטר החולה בקונצרט באולם קרנגי ובן לילה הפך לאחד המנצחים המובילים בארצות הברית. לאחר שלוש שנים בהן היה המנהל
המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של העיר ניו יורק הוא התמנה למנהל המוסיקלי בטנגלווד (1951 – 1955) ולאחר מכן בתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. בשנת 1958 הוא החליף את דמיטרי מיטרופולוס כמנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. בשנות ה-70 ברנשטיין היה אחד המוסיקאים שהביאו לרנסאנס בביצוע היצירות של מהלר. בשנת 1986 הוא עזר ליוסטוס פרנץ לייסד את פסטיבל שלזוויג הולשטיין בגרמניה. ב-23 וב-25 בדצמבר 1989 הוא ניצח על הסימפוניה התשיעית של בטהובן במזרח ובמערב ברלין לציון נפילתה של חומת ברלין. לאונרד ברנשטיין נפטר בביתו בניו יורק ב-14 באוקטובר 1990.
לאונרד ברנשטיין היה המנצח הכוכב הראשון בארצות הברית ומעבר לעבודתו שהובילה אותו לכל התזמורות החשובות ברחבי העולם ולעבודה עם הסולנים המפורסמים ביותר הוא הלחין מוסיקה לאולם הקונצרטים, יצירות בלט, יצירות במה וקולנוע. יצירותיו המוכרות ביותר כוללות את חופשייה ומאושרת (1944), בעיר (1944), פיטר פן (1950), מהומה בטהיטי (1952), עיר נפלאה (1952), קנדיד (1956), סיפור הפרברים (1957), מזמורי צ'יצ'סטר (1965) ומקום שקט (1983). בין השנים 1951 -1956 הוא היה פרופסור למוסיקה באוניברסיטת ברנדייס ובשנת 1951 החל את שידורי הטלוויזיה שלו כמורה ומנחה בתוכניות רבות כולל הקונצרטים לצעירים. יצירותיו מבטלות את הדעות הקדומות הטוענות שמוסיקה רצינית ומוסיקה מהנה לא יכולות להתקיים יחדיו במכלול היצירה של מלחין אחד.
המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של העיר ניו יורק הוא התמנה למנהל המוסיקלי בטנגלווד (1951 – 1955) ולאחר מכן בתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. בשנת 1958 הוא החליף את דמיטרי מיטרופולוס כמנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. בשנות ה-70 ברנשטיין היה אחד המוסיקאים שהביאו לרנסאנס בביצוע היצירות של מהלר. בשנת 1986 הוא עזר ליוסטוס פרנץ לייסד את פסטיבל שלזוויג הולשטיין בגרמניה. ב-23 וב-25 בדצמבר 1989 הוא ניצח על הסימפוניה התשיעית של בטהובן במזרח ובמערב ברלין לציון נפילתה של חומת ברלין. לאונרד ברנשטיין נפטר בביתו בניו יורק ב-14 באוקטובר 1990.
לאונרד ברנשטיין היה המנצח הכוכב הראשון בארצות הברית ומעבר לעבודתו שהובילה אותו לכל התזמורות החשובות ברחבי העולם ולעבודה עם הסולנים המפורסמים ביותר הוא הלחין מוסיקה לאולם הקונצרטים, יצירות בלט, יצירות במה וקולנוע. יצירותיו המוכרות ביותר כוללות את חופשייה ומאושרת (1944), בעיר (1944), פיטר פן (1950), מהומה בטהיטי (1952), עיר נפלאה (1952), קנדיד (1956), סיפור הפרברים (1957), מזמורי צ'יצ'סטר (1965) ומקום שקט (1983). בין השנים 1951 -1956 הוא היה פרופסור למוסיקה באוניברסיטת ברנדייס ובשנת 1951 החל את שידורי הטלוויזיה שלו כמורה ומנחה בתוכניות רבות כולל הקונצרטים לצעירים. יצירותיו מבטלות את הדעות הקדומות הטוענות שמוסיקה רצינית ומוסיקה מהנה לא יכולות להתקיים יחדיו במכלול היצירה של מלחין אחד.
