פרולוג
מה מרגש יותר מאשר הצגת הבכורה של אופרה חדשה מפרי עטך? ובכן, המלחין הוינאי חסר השם, הצעיר והנלהב, גיבור האופרה אריאדנה בנקסוס נתקל במכשלות לא מעטות ביום מרגש שכזה אשר הסתיים, עם זאת, בגילוי ובהכרה אציליים ומרגשים הרבה יותר מהצלחה אמנותית. הצעיר האבירי שלנו סיים זה אך את כתיבתה של האופרה אריאדנה בנקסוס, שהזמין אצלו וינאי "נובו ריש" המתעתד לארגן ערב אמנותי מיוחד במינו במעונו. לפני שהמסך עולה על האופרה, מגלה המורה למוסיקה של המלחין הצעיר לתדהמתו כי מייד אחרי העלאת האופרה "סריה" שחיבר תלמידו יזכו האורחים להתענג על אופרטה, שעשוע בופו קומי בנוסח איטלקי בשם צרבינטה קלת הדעת וארבעת מאהביה. בעוד המורה למוסיקה מביע את התנגדותו לכך, מסביר רב-המשרתים של העשיר המתיימר להיות פטרון של האמנויות בלהט כי רק אדון הבית, שאחרי ככלות הכל שילם עבור יצירות אלה, רשאי להחליט מה יהיה סדר האירועים במהלך הערב. המלחין הצעיר מגיע ומתפלא לגלות כי נגני התזמורת אינם מוכנים לחזרה האחרונה 15 דקות לפני עלות המסך, משום שהם מנגנים להנאת האורחים הסועדים את ליבם. הטנור המככב באופרה רב עם עושה הפאות ועד מהרה מופיעה זמרת הסופרן שכלל וכלל אינה מרוצה לגלות את צרבינטה בבית. המלחין, לעומת זאת, הספיק להבחין בשחקנית הצעירה והמקסימה ואט אט, אך בבטחה, נכבש על ידי עצם נוכחותה.
המורה למוסיקה מנסה להרגיע את המלחין המבולבל בעוד צרבינטה, השחקנית הראשית של להקת שחקני הקומדיה, מלגלגת עם המורה למחול על האופרה הרצינית והמשעממת ומצפה להצלחתה היא באותו ערב. אך לפתע ניחתות הוראות חדשות של אדון הבית מפי רב המשרתים שלו. על מנת לקצר את מה שנראה כתוכנית אמנותית ארוכה מדי, וכדי שהזיקוקין דינור המתוכננים לסיום הערב לא יחלו בשעה מאוחרת מדי, הוא החליט כי האופרה והקומדיה יוצגו בעת ובעונה אחת. משתררת אנדרלמוסיה. המלחין מאמין כי קץ העולם הגיע והוא עומד לבטל את העלאת האופרה שלו ולעזוב את המקום, אך המורה למחול מציל את המצב. הוא מציע לקצץ מעט באופרה ולשלב את הבלט הקומי בתוכה כאינטרלוד, במיוחד לנוכח העובדה כי צרבינטה ממש מבריקה באלתור עם ארבעת עמיתיה. המורה למוסיקה מסכים באי רצון ומצליח לשכנע את המלחין להסכים לכך, שאם לא כן הרי האופרה לא תבוצע כלל וכלל. ואחרי ככלות הכל אין כל רע במעט אלתור בחיים. בסופו של דבר נכנע המלחין, לאו דווקא מסיבות הגיוניות – אם יכולות להיות כאלה בנסיבות הקיימות – אלא בשל יופייה החושני והכובש של צרבינטה, שבקסמיה נשבה.
האופרה
המסך עולה על האופרה אריאדנה בנקסוס המבוססת על אגדה יוונית. אריאדנה, השרועה בגפה ליד מערה באי הבודד נקסוס, מבכה את מר גורלה מכיוון שתזאוס, שאת חייו הצילה ושעמו בילתה ימים מאושרים על האי, נטש אותה. סבלה רב ושלוש הנימפות, ניאדה, דריאדה וההד, משתתפות בצערה. כשהיא מקיצה מחלומותיה המטרידים ניצבת בפניה מטרה אחת בלבד – למות. וכך היא מצפה לבואו של הרמס, שליח המוות, שיקחנה עמו. אך במקום הרמס מגיעים אל האי צרבינטה וארבעת מחזריה/עמיתיה, ארלקינו, סקרמוש, טרופלדינו ובריגלה, המנסים לרומם את רוחה הנכאה של האישה הבודדה המבקשת ניחומים במוות. באריה ארוכה מנסה צרבינטה להסביר לאריאדנה שאין כל טעם לבקש אחר המוות או להישאר נאמנה לגבר אחד. החיים הם הרפתקה מרגשת וקצרה מדי ושם המשחק הוא החלפת מאהבים, מה שעושה את החיים למהנים עוד יותר. אריאדנה אינה מוכנה לקבל את דברי הלצון הללו, היא נסוגה ומותירה את הבמה לצרבינטה וארבעת רעיה לקומדיה. הנימפות מכריזות על בואו של האל הצעיר בכחוס, שזה עתה גבר על המכשפה-הקוסמת קירקה. האל ההרואי מופיע ואריאדנה חושבת בטעות כי הוא שליח המוות שהיא מייחלת לבואו. יופייה של בת התמותה העצובה נוגע לליבו של האל והוא מפיח בה חיים מחודשים באמצעות נס האהבה. צרבינטה שבעת רצון מן התוצאה, המצדיקה את מה שהסבירה קודם לכן. אריאדנה ובכחוס נותרים לבדם, שרים את שבחי האהבה.
