הטרובדור

מערכה ראשונה: הדו-קרב

תמונה ראשונה
החיילים ניצבים על המשמר בפקודתו של הרוזן די לונה, המעוניין ללכוד טרובדור הנשמע כשהוא שר סרנדות לגבירה לאונורה. הרוזן מאוהב בלאונורה אך היא אינה משיבה לו אהבה. לבקשת אנשיו מספר להם פרנדו, מפקד חיל המשמר, את הסיפור על גרסיה, אחיו של הרוזן. כשהיה תינוק נתפסה מכשפה צועניה ליד עריסתו של גרסיה. היא גורשה מייד, אך בריאותו של התינוק הייתה לקוייה והכל האמינו כי המכשפה הטילה בו כישוף. המכשפה נתפסה והועלתה על המוקד, אך בתה, אזוצ'נה, נשבעה לנקום את מות אמה: ביום שבו הועלתה האם על המוקד נעלם גרסיה ושרידים שרופים של גוויית תינוק נמצאו בעפר שנותר ממדורת הקבורה של הצוענייה הזקנה. מאוחר יותר מת הרוזן הזקן, ומאז לא שמע איש דבר על אזוצ'נה, אף כי נאמר כי רוחה של אמה משוטטת בשמים בלילה. הסיפור נקטע יל ידי צלצול פעמונים.

תמונה שנייה
לאונורה ואינז, המשרתת אותה, נמצאות בגן. לאונורה מספרת לה כיצד פגשה אביר מסתורי בתחרות והתאהבה בו. בלילות היא שומעת את הטרובדור שר סרנדות מתחת לחלונה. אינז מייעצת לה לשכוח את אהובה, אך לאונורה אומרת כי תעדיף למות מאשר לאבד אותו. בעוד השתיים יוצאות נכנס הרוזן המצהיר על תשוקתו הבוערת ללאונורה. הוא עומד להיכנס לדירתה כשהוא שומע סרנדה ממרחקים: זהו מנריקו הטרובדור, הבא לחזר אחרי אהובתו. לאונורה ממהרת לברך את אהובה לשלום, אך פונה בטעות אל הרוזן ולכן מואשמת על ידי מנריקו בבגידה.

מערכה שנייה: הצוענייה
תמונה ראשונה: מחנה צוענים
אזוצ'נה מספרת למנריקו על מות אמה ועל המאורעות הטרגיים שהתרחשו ליד מדורת הקבורה שלה. מנריקו שואל אותה אם הוא באמת בנה והיא ממהרת להבטיחו כי אכן כך הוא. אז מספר מנריקו על הדו קרב בינו לבין הרוזן וכיצד חס על חיי הרוזן, מפני שהיה בטוח ששמע קול מן השמיים המצווה עליו לעשות כן. רואיז מגיע ומביא פקודות למנריקו להתייצב בראש הכוחות המגינים על מבצר קסטלור. הוא גם נושא את הידיעה כי לאונורה עומדת להצטרף למנזר, בחושבה כי מנריקו מת.

תמונה שנייה
הרוזן מתכנן לחטוף את לאונורה בטרם תידור את נדריה. הוא שר על אהבתו אליה. מקהלת נזירות נשמעת ממרחק עת לאונורה ואינז נכנסות. ממש לפני שהרוזן עומד לתפוס את לאונורה, מתייצב מנריקו ביניהם ואנשיו מקיפים את הרוזן. לאונורה ההמומה רצה אל תוך זרועותיו של מנריקו.

מערכה שלישית: בן הצוענייה
תמונה ראשונה
אנשיו של הרוזן מתכוננים להתקיף את קסטלור. בעוד הרוזן מביע את כאבו על אובדנה של לאונורה, מביא פרנדו את אזוצ'נה שנתפסה כשהיא משוטטת ליד המחנה. היא מנסה להסיח את תשומת הלב ממנה,  אך פרנדו מזהה אותה כצוענייה שהשליכה את אחיו של הרוזן אל הלהבות. היא מעוררת את חמתו של הרוזן עוד יותר כשהיא קוראת למנריקו בנה להצילה, והרוזן דן אותה למוות בשרפה על המוקד.

תמונה שנייה
לאונורה מתכוננת לחתונתה עם מנריקו. רואיז מגיע ובפיו הידיעה על לכידתה של אזוצ'נה בידי הרוזן ועל גזר דין המוות שנפסק לה. מנריקו שומט את ידה של לאונורה ושולף את חרבו, כשהוא מוביל את אנשיו להציל את אזוצ'נה.

מערכה רביעית: ההוצאה להורג
תמונה ראשונה
תוכנית ההצלה של מנריקו נכשלה. אנשיו נסוגו והוא הושלך לצינוק בארמון. לאונורה מגיעה כדי לנסות להצילו. היא עונדת טבעת שרעל טמון בתוכה. תפילת ה"מיזררה" נשמעת מתוך הטירה ומהוות רקע לקינתה קורעת הלב של לאונורה בעוד מנריקו מבכה את העובדה שאינו מסוגל לעזור ללאונורה. הרוזן נכנס ולאונורה מבטיחה להינשא לו אם ישחרר את מנריקו. הרוזן מסכים, אך אינו יודע כי לאונורה מתעתדת לבלוע את הרעל.

תמונה ב': בית כלא
מנריקו ואזוצ'נה ממתינים למותם במגדל בית הכלא. אזוצ'נה רואה חיזיון מבעית של המוות המחכה לה. מנריקו מנסה להרגיע אותה והיא שוקעת בתנומה. לאונורה ממהרת לספר למנריקו על שחרורו. מנריקו, החושד בה כי עשתה עסקה עם הרוזן, מאשים אותה בבגידה. הרעל שאותו בלעה כבר מתחיל להשפיע ולאונורה שוקעת אט אט אל מותה. הרוזן די לונה נכנס ומוצא את לאונורה המתה בזרועות אהובה. הוא מצווה להוציא את מנריקו להורג בלא דיחוי, וקורא לאזוצ'נה לצפות במות בנה. כאשר גזר הדין התבצע, מספרת אזוצ'נה לרוזן שזה עתה הוציא להורג את אחיו, וסוף סוף ננקם דמה של אמה.

מגוון אפשרויות לכל מי שרוצה להעשיר את חוויית האופרה
 
רוצים לדעת יותר על האופרה שאתם הולכים לראות? רוצים לגלות את הסודות שמאחורי הקלעים? רוצים לפגוש את האמנים לאחר ההופעה? האופרה הישראלית מאפשרת לכם להעצים את החוויה האופראית עם שלל אירועים לפני ואחרי ההופעה.
 
הרצאה מקדימה
שעה לפני כל תחילת הופעת אופרה מתקיימת באולם הרצאת מבוא בת 30 דקות. ההרצאה, המועברת על ידי נציגים מצוות האופרה, מתמקדת לעתים באופרה וברקע ההיסטורי שלה, לעתים בהיבטים המוסיקליים של היצירה, לפעמים בהפקה עצמה ומאפשר לצופים לקבל תוספת אינפורמציה לקראת הצפייה באופרה שעה קלה לפני תחילת ההופעה.
ההרצאה מתחילה שעה לפני תחילת כל הופעת אופרה. אורך ההרצאה: 30 דקות.
הכניסה חופשית לבעלי הכרטיס לאופרה באותו יום. 
 
אופרה טוקבק
ההופעה נגמרה. השעה כבר מאוחרת. ובכל זאת החוויה היתה מסעירה, מאתגרת, מרגשת. זה הזמן לפגוש את כמה מהמשתתפים במפגש בלתי פורמאלי. בוא לשמוע ולהשמיע. בואו לשאול שאלות. בואו להכיר את הסולנים מקרוב. הזדמנות יוצאת דופן להתקרב אל האמנים שריגשו אתכם זה עתה על הבמה.
אופרה טוקבק מתקיים בתום המופע במפלס השני של אכסדרת בית האופרה. משך הטוקבק: כחצי שעה.
הטוקבקים מתקיימים כמה פעמים בכל הפקה. הכניסה חופשית.

על הטרובדור

מאת: יעל קרת

נושא הגורל עמד מאז ומתמיד במרכז יצירתו של ג'וזפה ורדי, והאופרה הטרובדור היא הדוגמה המושלמת לכך. באמצעות עלילה מורכבת, דמויות אייקוניות, ומוסיקה שמניעה את הדרמה בסחף אדיר - ורדי לוקח אותנו למסע רגשי מלא סודות וגילויים, שמזכיר לנו בכל פעם מחדש את גדולתה של האופרה האיטלקית.

ורדי הלחין את הטרובדור במהלך תקופה משמעותית בחייו, מקצועית ואישית. הוא היה בשיא תהילתו רגע אחרי סיבוב ההופעות של ריגולטו שזכה להצלחה אדירה, והמוניטין שלו כמלחין האופרה מספר אחת של איטליה הלך לפניו. כעת הוא התפנה לכתוב שתי אופרות חדשות, הטרובדור ולה טרוויאטה, שבזכות פרץ השראה ומיומנות פנומנלית - נכתבו כמעט במקביל. הטרובדור ולה טרוויאטה זכו גם הן לפופולריות עצומה בקרב הקהל החל מהבכורה שלהן ועד היום, ויחד עם ריגולטו זכו לכינוי "הטרילוגיה הפופולרית". חייו המקצועיים של ורדי היו אם כן בפריחה, אך חייו האישיים היו מורכבים יותר, בעיקר בשל הזוגיות שלו ללא נישואין עם הזמרת ג'וזפינה סטרפוני. מערכת היחסים ה"מודרנית" של השניים עוררה סערה בכפר מגוריו השמרני של ורדי, ואף הובילה לקרע מתמשך בין ורדי להוריו. החוויה של ורדי עם סטרפוני השפיעה עליו עמוקות, וללא ספק העלתה את הרגישות שלו לבעייתיות הרבה ביחס החברה כלפי נשים באירופה של המאה ה-19. הנושא הזה קיבל ביטוי בשלוש האופרות הנפלאות שכתב באותה תקופה, אשר בשלושתן הדמויות הנשיות משלמות בחייהן על הבחירות והפעולות של הגברים הסובבים אותן. 

על ארבע דמויות דיברה האופרה

הטרובדור היא אופרה יוצאת דופן בכך שבמקום שני גיבורים מסורתיים, היא מציגה ארבעה גיבורים ראשיים. כל אחד משמש כפונקציה דרמטית ברורה בטרגדיה הוורדיאנית: אזוצ'נה בעלת הקול הנמוך והעמוק היא צוענייה מבוגרת ומסתורית; לאונורה היא סופרן צעירה אצילית ויפה, המאוהבת במנריקו הצועני ומשלמת על אהבה זו בחייה; מנריקו הטנור הוא בנה המאומץ טוב הלב של אזוצ'נה, ואויבו המושבע של הרוזן די-לונה שמתחרה בו על ליבה של לאונורה; והרוזן די-לונה הוא הבריטון הנבל, אשר הקדיש את חייו לנקמה על מות אחיו התינוק.

הטנור האגדי אנריקו קרוזו אמר פעם כי "כל מה שצריך כדי לביים היטב את הטרובדור, זה את ארבעת הזמרים הכי טובים בעולם". אין ספק שבימוי טוב של אופרה כה מורכבת מצריך עוד כמה דברים, ולמרות זאת האמירה המבודחת של קרוזו מבטאת אמת מהותית לגבי האופרה: ארבעת התפקידים הראשיים

הם מונומנטליים ותובעניים, דורשים מכל אחד מהזמרים מצוינות בשלל היבטים של ביצוע ווקאלי, החל מכושר טכני ועד דקויות של הבעה דרמטית. ורדי כתב עבור כל אחת מהדמויות הללו אריות וירטואוזיות שמנצלות את הייחוד והחוזקה של כל סוג קול עד תום, והפכו במרוצת השנים לעמודי התווך של הרפרטואר האופראי. ועל אף האהבה הניכרת של ורדי לכל אחת מארבע הדמויות הללו, אין ספק שהיתה אחת שהוא אהב במיוחד: אזוצ'נה הצוענייה, שנועדה בתחילה לתפקיד הראשי באופרה (ורדי אפילו שקל לקרוא לאופרה על שמה) והפכה לתפקיד מיוחד וחתרני מבחינה מוסיקלית, דרמטית ואנושית.

אזוצ'נה - האישה הרדופה

ורדי היה מהופנט מדמותה של אזוצ'נה וראה בה את הדמות הראשית של האופרה. למעשה, הוא אף הציע לזמרת מריאנה ניני (שביצעה בכורות לאופרות אחרות שלו בתפקיד הראשי) לוותר על לאונורה, ולבחור דווקא בתפקיד של אזוצ'נה. "אם אני הייתי פרימה דונה" הוא כתב לה, "תמיד הייתי בוחר לשיר את אזוצ'נה". מה שבמיוחד הלהיב את ורדי לגבי אזוצ'נה, היה המוזרות המיסטית והפסיכולוגיה המורכבת שלה, והוא עודד את קמאראנו (הליברטיסט) לקחת את המאפיינים הללו אל הקצה. "חשוב לי שהדמות של אזוצ'נה תשמור על המקוריות והביזאריות שלה". קמאראנו בתגובה כתב לאזוצ'נה אריית שיגעון לפי הספר, כפי שהיה מקובל ופופולרי באותה תקופה. אבל זו ממש לא היתה הכוונה של ורדי. להיפך. ורדי הבין, ואולי הרגיש, שאזוצ'נה היא לא "עוד משוגעת", ושהתייחסות כזו לדמותה תחמיץ את המורכבות והאנושיות שלה. ורדי כנראה הבין כבר אז את מה שהפסיכולוגיה המודרנית יודעת להגדיר כיום - אזוצ'נה סובלת מהפרעה פוסט טראומתית.

פרספקטיבה כזו מאפשרת לנו להעריך את האומץ והחזון של ורדי לעצב דמות נשית מרכזית שנותנת קול לחוויה נוראית של אובדן, טראומה וכאב, חוויה אשר רודפת אותה לכל אורך האופרה. באריה המפורסמת שלהStride La Vampa ("שואגות הלהבות") אזוצ'נה משחזרת את המחזה הנורא של אמה מועלית על המוקד בצורה גרפית כמעט, אירוע שהותיר אותה מצולקת. ורדי, שלא השתמש בדרך כלל במוטיבים מוסיקליים חוזרים, כתב כאן מנגינה קליטה וזכירה שמופיעה שוב ושוב במהלך האופרה, כמו זיכרון מוחשי שלא מרפה. החזיונות והזיכרונות מציפים את אזוצ'נה לאורך האופרה ומנחים את הפעולות השנויות במחלוקת שלה, עד לסוף הטרגי בו היא מאבדת את אהבתה הגדולה ביותר - בנה מנריקו, בשם אהבתה הגדולה השנייה, אמה המתה. אזוצ'נה היא מודל אופראי חדש: אישה שיש בה פגמים, אך עדיין אנושית מאד. ייתכן שכיום, במסגרת הפרשנות של דמותה דרך פרדיגמות פסיכולוגיות מודרניות, אנחנו יכולים להזדהות אתה אפילו יותר.

הניצחון של ורדי

הבכורה של הטרובדור התקיימה בשנת 1853 בתיאטרון אפולו ברומא. גם הפעם זכה ורדי לחיבוק הקהל, שהלך והתהדק במהלך מאות הופעות נוספות של האופרה ברחבי אירופה בשלוש השנים לאחר הבכורה. המבקרים לעומת זאת היו נלהבים פחות, וטענו כי הסיפור מסובך מדי, הדמויות שבלוניות מדי, והמבנה מסורתי מדי. כיום, רבים מה"חסרונות" הללו נתפסים דווקא כנקודות חוזקה, או כפי שהמוסיקולוג רוג'ר פרקר כתב: "הליברית יכולה להיתפס כאמצעי דרמטי חסכוני ומדויק שנותן את הבסיס לבניית הדרמה המוסיקלית של ורדי ושם עליה את הפוקוס, בעוד הדגש על הצורה המוסיקלית עוזר לכוון את השלבים השונים של הדרמה לכיוון הקליימקס".

ואם נשים את מחלוקות המבקרים בצד, אין עוררין לגבי האיכות והעוצמה המוסיקלית של הטרובדור, כזו המהווה פיוז'ן מושלם של מלודיות שובות לב, קטעי מקהלה מונומנטליים, ואינטנסיביות תזמורתית דרמטית. באמצעות המוסיקה הזו ורדי מתעלה מעל נקודות התורפה הפוטנציאליות של הליברית, ויוצר דמויות בשר ודם שמצליחות לעורר אמפתיה והזדהות. למרות הנושא האפל של הטרובדור, גם הפעם ורדי הצליח לעשות את הקסם שלו ולייצר להיטים אופראיים מפוארים, ובראשם קטע המקהלה הממכר והאהוב - "מקהלת הצוענים". בדומה למקהלת העבדים העבריים של נבוקו, גם מקהלת הצוענים הפכה למעין המנון ורדיאני שכל איטלקי בוודאי יודע בעל פה, ונותן ביטוי לחיבור של ורדי לשירת ההמון, העם. מקהלת הצוענים היא רגע סוחף שמצטרף לשורה של מנגינות נוספות באופרה שיש בהן איזון בין עממיות ויצריות, וכשרון מלודי חד פעמי שמוציא כל אחד ואחת מן האולם עם מנגינה בלב.

לפרש את ורדי

בחלוף השנים, הטרובדור זכתה למגוון רחב של ביצועים והפקות ברחבי העולם, כל אחד מציע פרשנות ייחודית לדרמה המיסטית של ורדי וקמאראנו. במאים אחדים בחרו להעצים את המימד ההיסטורי של היצירה על ידי יצירת ויזואליה תקופתית והתמקדות במלחמות האישיות והלאומיות, בעוד הפקות אחרות התמקדו דווקא בפן הפסיכולוגי של האופרה כאשר שמו את הזרקור על הדמויות והמניעים שלהן. ההפקה שדניאל אבאדו יצר בבית האופרה של וינה ושכעת מגיעה אלינו, מתמקדת בראש ובראשונה במערכת היחסים בין הרוזן די-לונה למנריקו, מנקודת מבט אנושית וסימבולית. ״כשאני מסתכל על האופרה הזו, אני רואה מסר ברור שמשתקף בסיפור של שני אחים הנלחמים זה בזה״ משתף אבאדו. ״הם לא יודעים שהם אחים אבל משהו פנימי בתוכם מונע מהם לפגוע זה בזה ברגע האמת". המלחמה המתרחשת ברקע יוצרת הקבלה שיש בה מסר אוניברסלי: גם עמים נלחמים זה בזה ורואים עצמם כאויבים, כאשר למעשה הם קשורים זה לזה בקשר עמוק הנובע מעצם היותם בני אדם. וכמו בסיפור של די-לונה ומנריקו, גם במציאות עמים ומדינות נלחמים זה בזה בעיוורון  שמוביל את שניהם בסופו של דבר לצאת מופסדים.

הפרשנות של אבאדו נעה בין מסורתי לעכשווי, בזכות איזון מעניין בין מאפיינים ויזואליים מובהקים למופשטים. כך למשל בוחר אבאדו להעתיק את התרחשות האופרה לשנת 1936 בזמן מלחמת האזרחים בספרד, אך לא משייך את הדמויות לצד אחד באופן מובהק. באותו אופן הוא ניגש לעיצוב התלבושות והתפאורה, כאשר די-לונה וחייליו לבושים מדי צבא גנריים, בעוד אזוצ׳נה, מנריקו וחייליו לבושים כפרטיזנים. תפאורה מדויקת ונקייה ומראה מעודכן של הדמויות, מקנים לסיפור אמינות ומאפשרים פרשנות רחבה של האלגוריה, כל צופה בהתאם למטען ההיסטורי והאישי שלו. ״היה לי ברור כשהסתכלתי לראשונה על הטרובדור, שהכוונה של ורדי הייתה לפתח רגעים מכוננים בחיים של הדמויות הללו" מספר אבאדו. "באופרה הזו ורדי מתרכז באווירה ובמצבי רוח, והוא עושה זאת ביצירתיות תיאטרלית מדהימה. זו הסיבה שניגשתי לביים את הטרובדור באופן מאד אינטואיטיבי - ביימתי מהלב ומהבטן בתקווה לגעת בדיוק במקומות האלה אצל הקהל".

جوزيبّي فيردي
التروبادور
نار، دماء ودخان يتصاعد في أوبرا فيردي الأخّاذة. تتمركز الأوبرا حول قصة انتقامية تقشعر لها الأبدان وحب بلا أمل. اخراج دانييل أبادو للمرة الأولى في الأوبرا الاسرائيلية بإنتاج ضخم رهيب.

قائد الأوركسترا: جوليانو كاريلا
إخراج: دانيئل أبادو
تصميم المسرح: غراتسيانو غريغوري
مصممة الملابس: كارلا تيتي
مصمم الإضاءة: اليساندندرو كارليتي

أداء:
مانريكو: ليوناردو كايمي
فيكتور انتيبينكو
ليونورا: مارثا توربيدوني
آلا فاسيليفيتسكي
دي لونا: سيباستيان كاتانا
يونوتس باسكو
أزوتشينا: فيرونيكا سيميونا
شاي بلوخ
فيراندو: ليونارد برناد
يوري كيسين
رويز: اوشري سيجيف
اينيز:عنبال بريل
نيكا ياعنكيليفيتش
 

باشتراك:
جوقة الأوبرا الاسرائيلية
قائد الجوقة: ايتاي بيركوفيتش
أوركسترا الأوبرا: الأوركسترا السيمفونية الاسرائيلية ريشون-لتسيون
ليبرتو: سيلفاتوري كامارانو
الأوبرا باللغة الايطالية
الترجمة متاحة باللغتين العبرية والانجليزية
ترجمة الأوبرا: يسرائيل اوفال
انتاج جديد بالتعاون مع الأوبرا الملكية في فيينّا.

حكاية الأوبرا

الفصل الأول: النزاع
الصورة الأولى
يصطف الجنود متأهبين لأوامر الكونت "دي لونا" المزمع على الإمساك بتروبادور لأنه يغني للسيدة ليونورا معشوقة الكونت والتي لا تبادله الحب. يروي فيراندو قائد الجيش لرجاله القصة التي طلبوا سماعها. قصة شقيق الكونت حين كان طفلا صغيراً عندما وجدوا بجانب مهده ساحرة غجرية، قاموا بطردها مباشرة ولكن صحة الطفل لم تكن على ما يرام أبداً. آمن الجميع بأنها قد سحرته، لذلك أمسكوا بها وأعدموها حرقاً على الملأ، لكن إبنتها ازوتشينا عزمت على الانتقام من القتلة. ففي اليوم الذي حرقوا فيه امها اختفى الطفل، ووجدوا بين الرماد المتبقي بقايا بطانيته المحروقة عند مكان حريق الغجرية العجوز. بعد هذا توفي الكونت العجوز ومنذ ذلك الحين لم نسمع بازوتشينا قط. قالوا بأن روح أمها تطوف السماء في الليل... قطع صوت قرع الأجراس سرد القصة.  

الصورة الثانية
ليونورا وخادمتها اينيز في الحديقة. ليونورا تروي لها بأنها قابلت فارس غامض ووقعت في غرامه. تضيف بأنها تسمع في الليل صوت التروبادور الذي يؤدي لها الأغاني من تحت شُباكها. اينيز تنصحها بأن تنسى محبوبها، لكن ليونورا تجيبها بأنها تفضل الموت على أن تضيعه. حين خرجن دخل الكونت العاشق ليعلن حبه لليونورا. كان على وشك الدخول الى بيتها حينما سمع صوت الموسيقى من بعيد: انه مانريكو التروبادور، جاء يتغزل بمحبوبته.
ليونورا تسرع لتلقي السلام على حبيبها، لكنها تلتفت عن طريق الخطأ للكونت ولهذا اتهمها مانريكو بالخيانة.

الفصل الثاني: الغجرية
الصورة الأولى: مخيم الغجر
أزوتشينا تروي لمانريكو قصة أمها وعن الأحداث التراجيدية التي جَرَت في مكان موتها. مانريكو يسألها هل يمكن أن يكون ابنها ذاك الطفل المخطوف في القصة الشهيرة. فتسرع بدورها تنفي هذا، بالرغم من أن هذا صحيح. يروي لها مانريكو عن النزال بينه وبين الكونت وبأنه أشفق عليه ولم يقتله لأنه سمع صوتاً من السماء يهمس له: لا تفعل. رويز يأمر مانريكو بأن يتأهب على رأس حُماة قلعة كاستلور ويخبرهم بأن ليونورا ستنضم لدير الراهبات لظنّها بأن مانريكو لم يعد على قيد الحياة.
الصورة الثانية
يخطط الكونت لخطف ليونورا قبل أن تنفذ المزعوم وتذهب إلى الدير فيغني عن حبه لها. نسمع جوقة راهبات من بعيد عندما يدخلن ليونورا وإينيز. بينما يقترب الكونت من إمساك ليونورا، يتحضر مانريكو بينهم ورجاله يحيطون بالكونت. ليونورا ترى مانريكو فتهرع لتحضنه.

الفصل الثالث: إبن الغجرية
الصورة الأولى
يستعد رجال الكونت للهجوم على كاستلور. بينما يعبّر الكونت عن ألم فقدان ليونورا، فيراندو يقبض على أزوتشينا حيث وجدها تتجول حول المخيم وقد عرف من تكون بينما كانت تحاول ألّا تلفت انتباهه. لكن فيراندو يعرف بأنها من دجّت بشقيق الكونت الصغير في اللهب. أشعلت أزوتشينا النيران في قلب الكونت عندما نادت مانريكو ابنها لينقذها، فأمر بحرقها. 

الصورة الثانية
تُحضر ليونورا نفسها للزواج بمانريكو. رويز يأتي لينذر بأن ازوتشينا قد وقعت بين أيدي الكونت الذي قد أمر بحرقها. فزع مانريكو لسماع الخبر فأخرج سيفه وأخذ برجاله لإنقاذ أزوتشينا. 
الفصل الرابع: الإعدام

الصورة الأولى
أخفقت خطة مانريكو بإنقاذها، فتراجع رجاله وزُجّ في زنزانة في القصر. تأتي ليونورا لتحاول أنقاذه وعلى إصبعها خاتم دسَّت فيه بعض من السم. نسمع صوت صلاة "ميزيريري" من القلعة وتكون بمثابة خلفية لنحيب ليونورا الحزين بينما قلب مانريكو يعتصر على حزنها لأنه غير قادر على مساعدتها. يدخل الكونت وليونورا توعده بالزواج منه في حال أطلق سراح مانريكو. وافق الكونت، لكنه لم يكن يعلم بأنها تخطط لبلع السم في الخاتم.

الصورة الثانية: السجن
مانريكو وإزوتشينا ينتظران حتفهما في برج القلعة. ازوتشينا تتنبأ وترى صورة الموت الذي ينتظرها، مانريكو يحاول أن يهدئها فتغمض عينيها وتنام. ليونورا تذهب لمانريكو بسرعة لتبشره بالتحرير، فيتهمها بالخيانة لظنه بأنها قد أتمت صفقة مع الكونت. في هذه الأثناء بدأت ليونورا تشعر بتأثير السم والغثيان ومن ثم تموت في أحضان حبيبها. يدخل الكونت ليرى هذا المشهد فيأمر بقتل مانريكو في الحال وينادي أزوتشينا لتشهد موت ابنها. عندما تم إعدامه، تقول أزوتشينا للكونت بأنه قد قتل للتو أخوه وبأنها وأخيراً قد انتقمت لقتلهم أمها.