בר עליוןדלג על בר עליון
EN
חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
לוח מופעים

#היום_לפני: מזל טוב ג'וזפה!

עבור לתוכן העמודדלג על עבור לתוכן העמוד

#היום_לפני: מזל טוב ג'וזפה!

שתי האופרות הראשונות שלו נכשלו, המבקרים קטלו אותו והקהל הצביע ברגליים. אז איך הצליח ג'וזפה ורדי להיזכר בהיסטוריה כמלחין האופרות האיטלקי הפופולרי בעולם? 


האופרה הישראלית  | 10.10.20

יש ויכוח גדול האם ג'וזפה ורדי נולד ב-9 או ב-10 באוקטובר (למרות שהמלחין עצמו הקפיד לחגוג את יום הולדתו ב-9 בחודש). אבל ברור שזה היה בשנת 1813 ושהוא נולד בבית הוריו, קרלו ג'וזפה ורדי ולואיג'יה אוטיני בכפר הקטן לה רונקולה שליד העיר בוזטו. ומה שבטוח הוא שהשנה כולנו חוגגים לו יום הולדת 207!

 

 

ורדי עם בני משפחתו וחברים בסנט אגתה באיטליה.


מעטים המלחינים שפעלו תקופת זמן כה ארוכה: 54 שנים חלפו ממועד הבכורה של האופרה הראשונה שכתב ורדי (אוברטו) ועד האחרונה (פלסטף). לאורך השנים הללו חולל ורדי מהפכה של ממש בעולם האופרה. הוא עבר מסע מרתק מתלמידם הנאמן של מלחיני הבל קנטו הגדולים, רוסיני, בליני ודוניצטי ועד לפיתוח הגישה הרואה ביצירה האופראית כמכלול דרמטי מוסיקלי מתחילתה ועד סופה.

 

החיפוש שלו אחר סיפור טוב ליצירה אופראית גרם לו לבחור פעמים רבות ביצירות ספרותיות של גדולי הכותבים בעולם המערבי, כגון: ויקטור הוגו (ריגולטו), שילר (דון קרלו) ושקספיר (אותלו , פלסטף). ביצירתו הוא חיפש תמיד את הדרמות האישיות-אנושיות, ולא פעם מצא את המנוע הדרמטי במערכות היחסים בין אבות לבנותיהן. היכולת שלו לחבר בין תמונות גרנדיוזיות לבין התבוננות אינטימית אל נפש האדם, היתה בוודאי אחד מסודות ההצלחה הגדולה שלו.

 

דון קרלו, עונת 2018-2017 | צילום: יוסי צבקר

 

ורדי היה כוכב על עוד בחייו. יעידו על כך מחיאות הכפיים לאופרה האחרונה שכתב (פלסטף) שנמשכו שעה תמימה. הוא גם ידע להפיק רווחים גדולים מהלהיטים המוסיקליים שלו וחי חיי נוחות עד סוף ימיו. שלוש האופרות הפופולריות ביותר שלו: ריגולטו, הטרובדור ולה טרוויאטה – אשר נכתבו בתקופה של שנתיים בלבד, נמצאות עד היום בראש רשימת האופרות המבוצעות ביותר בעולם.

 

גם בישראל האופרה המבוצעת ביותר של ג'וזפה ורדי היא לה טרוויאטה. היתה זו האופרה הראשונה שבוצעה בארץ ישראל בשנת 1923 (בהפקת גולינקין) ומאז היא הועלתה מספר רב של פעמים בהפקות מגוונות של בימאים רבים. בתאריך ה-13 במאי 2020 היה אמור דן אטינגר להניף את שרביט הניצוח שלו ולהוביל הפקת אופנה מקורית של לה טרוויאטה על במת האופרה הישראלית.

 

אך כמו ויולטה שסבלה מנגיף קטלני שהביא למותה, הפקה חדשה זו נפלה קורבן לנגיף הקורונה שלא עוזב אותנו עדיין. ואנחנו כאן באופרה הישראלית נמתין לחודש ינואר 2022, המועד המתוכנן לבכורה של הפקה חדשה זו. ובינתיים - בואו נרים כוסית ונשתה לחיים – LIBIAMO – ביום ההולדת של גדול מלחיני האופרה האיטלקיים בכל הזמנים! 

 

סולני האופרה הישראלית שרים ליבאמו מיוחד לתקופת הקורונה.

 

יום הולדת לשארל-קמי סן-סנס
22 שנה בדיוק לאחר הולדתו של ורדי, ב-9 באוקטובר 1835, נולד בפריס שארל-קמי סן-סנס.
סן-סנס הנוצרי המאמין האדוק, המלחין, נגן העוגב הפעיל בכנסיות פריס, הפסנתרן הוירטואוז, הלחין אינספור יצירות במגוון סגנונות משירה מקהלתית כנסייתית למוסיקה קאמרית ושירים לקול ופסנתר.

 

לעולם האופרה הוא תרם את אחת האופרות האהובות ביותר - שמשון ודלילה. אין הרבה אופרות שנכתבו על סיפורי המיתולוגיה היהודית. אמנם התנ"ך מלא בסיפורים הגדושים בדם ואש ותמרות עשן, אבל משום מה המיתולוגיה שלנו קסמה פחות למלחיני האופרה בהשוואה למיתולוגיות היוונית, הרומית או הנורדית. אבל סן-סנס נשאב לסיפור המרתק של שמשון ודלילה ומביאו לבמה כמעט כלשונו כפי שהוא מופיע בספר שופטים.

 

הוא יצר אופרה עם קטעי מקלה סוחפים, עם תזמור עשיר וגועש ועם אריות נפלאות לזמרת המצו-סופרן המגלמת את תפקיד דלילה. שיאה של האופרה היא הבכחנליה המפורסמת במקדש האל דגון המובילה לזעקתו של שמשון לאלוהים לפני הרגע בו הוא מצליח בשארית כוחותיו להרוס את המקדש על כל הנוכחים בו. והבכחנליה הזאת, ריקוד אורגיאסטי עם קרשנדו תזמורתי מטריף, הפכה עם השנים להיות האות המזוהה עם שידורי רשת קול ישראל בשפה הערבית! יום הולדת 185 שמח סן-סנס!

 

 

עבור לתוכן העמוד