בר עליוןדלג על בר עליון
EN
חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
לוח מופעים
    חידונים ותשבצים

    יום הולדת שמח ג'וזפה

    עבור לתוכן העמודדלג על עבור לתוכן העמוד

    יום הולדת שמח ג'וזפה

    יש ויכוח גדול האם ג'וזפה ורדי נולד ב-9 או ב-10 באוקטובר (למרות שהמלחין עצמו הפקיד לחגוג את יום הולדתו ב-9 בחודש). אבל ברור שזה היה בשנת 1813 ושהוא נולד בבית הוריו, קרלו ג'וזפה ורדי ולואיג'יה אוטיני בכפר הקטן לה רונקולה שליד העיר בוזטו. ומה שבטוח הוא שהשנה כולנו חוגגים לו יום הולדת 207!!

    יום הולדת שמח ג'וזפה
    יש ויכוח גדול האם ג'וזפה ורדי נולד ב-9 או ב-10 באוקטובר (למרות שהמלחין עצמו הפקיד לחגוג את יום הולדתו ב-9 בחודש). אבל ברור שזה היה בשנת  1813 ושהוא נולד בבית הוריו, קרלו ג'וזפה ורדי ולואיג'יה אוטיני בכפר הקטן לה רונקולה שליד העיר בוזטו. ומה שבטוח הוא שהשנה כולנו חוגגים לו יום הולדת 207!!
    בשביל חובבי אופרה רבים בכל העולם בכלל ובאיטליה בפרט, ורדי הוא גדול מלחיני האופרה בכל הזמנים. אין ספק שמדובר במלחין האופרה האיטלקי החשוב ביותר בכל הזמנים שכמעט כל אחת מהאופרות שלו היתה הצלחה גדולה בבכורה שלה ומאז מבוצעת בהצלחה רבה בכל רחבי העולם. אז נכון שההתחלה עם אוברטו ועם מלך ליום אחד היתה מקרטעת למדי. בעצם היא היתה כואבת מאוד והכישלון של שתי האופרות האלו גרם לוורדי לחשוב ברצינות לעזוב את עולם המוסיקה. אבל בסופו של דבר הוא השתכנע להישאר, כתב את נבוקו – והשאר היא כבר היסטוריה אופראית מדהימה. האופרות של ורדי מלאות בנעימות שאותן קל לנו לפזם בהנאה רבה פעם אחר פעם. שלוש האופרות הפופולאריות ביותר לשו שנכתבו במהלך שנתיים באמצע הקריירה – ריגולטו, הטרובדור ולה טרוויאטה, הן מהמבוצעות ביותר בכל הזמנים בכל העולם ולא בכדי. כל אופרה כזאת מלאה בשלל נעימות מרהיבות – אריות, דואטים, קטעי מקהלה ועוד – שמלחינים רבים היו מוכנים ל"הרוג" בשביל שיוכלו להלחין ולו נעימה אחת כמותן במהלך כל חייהם. ורדי אהב להלחין אבל התהליך מעולם לא היה פשוט והוא הציק לא מעט למחברי הליברית שלו עד אשר קיבל מהם את המוצר שהיה מאושר ממנו. חייו האישיים היו מלאים בטרגדיות כואבות כמו מות אשתו הראשונה וילדיו העוללים בראשית דרכו. אבל ורדי לא נתן כמעט לשום דבר להשפיע עליו. הוא כתב דרמות היסטוריות כמו דון קרלו או ארנני. הוא כתב סיפור אישי שהיה כמעט אוטוביוגרפי בלה טרוויאטה. הוא כתב קטעי מקהלה מרגשים כמו כמובן מקהלת העבדים בנבוקו אבל גם המקהלה של הגולים הסקוטים במקבת, מקהלות הצלבנים בלומברדים והמקהלה של היציאה לקרב באאידה. הוא כתב פתיחות נפלאות כמו בערביות סיציליאניות אבל העדיף לפתוח את האופרות שלו בפרלודים קצרים ונוגים כמו בריגולטו ולה טרוויאטה. הוא היה אחד המלחינים הראשונים שהפך את הבריטון לגיבור הראשי באופרה (במקום הטנור) כמו נבוקו, ריגולטו או סימון בוקנגרה, הוא לא ממש אהב את קול המצו סופרן אבל יצר את אחד מתפקידי המצו הגדולים בכל הזמנים והוא אזוצ'נה בטרובדור. הוא היה כוכב בינלאומי שהוזמן לכתוב אופרות עבור סט. פטרבורג (כוחו של גורל) וקהיר (אאידה) והוא הרוויח טוב מאוד עבור פרי עמלו. הוא תמיד חיפש מקורות ספרותיים ראויים ביותר כמו שילר (דון קרלו), הוגו (ריגולטו) או שקספיר (אותלו) והוא תמיד מיקם במרכז האופרות שלו מערכות יחסים בין הורים וילדים או ליתר דיוק בין אבות לבנותיהם. ורדי מיקם את עלילות רוב האופרות שלו בספרד ולעתים גם באיטליה אבל הגיע גם לבית המקדש בירושלים (נבוקו) ולעיר רמלה (באופרה ז'רוזלם). ורדי הוא המלחין  שהצעיד את עולם האופרה מתקופת הבל קנטו של בליני, רוסיני ודוניצטי אל עידן האופרה שהופכת להיות דרמה מוסיקלית  – דבר המגיע לשיאו בשתי האופרות האחרונות שלו, אותלו ופלסטף. ואין ספק כי הוא זה שפילס את הדרך לפוצ'יני, המלחין האיטלקי שהמשיך את דרגו ולקח את הדרמה באופרה צעד אחד קדימה. האופרה הראשונה שבוצעה אי פעם בארץ ישראל היתה לה טרוויאטה שמאז ימי גולינקין חזרה והופיעה על במות האופרה בארץ מאות פעמים. האופרה הישראלית העלתה אינספור הפקות לאופרות של ורדי בבית האופרה בתל אביב וכן בקיסריה, בבריכת הסולטן בירושלים ולמרגלות המצדה. אז בואו נרים כוסית ונשתה לחיים – LIBIAMO – ביום ההולדת של גדול מלחיני האופרה האיטלקיים בכל הזמנים!

    יום הולדת לסן-סנס
    22 שנה בדיוק לאחר הולדתו של ורדי, ב-9 באוקטובר 1835, נולד בפריס שארל-קמי סן-סנס. סן-סנס לא היה רק מלחין. הוא היה נגן עוגב פעיל מאוד בכנסיות בפריס, הוא היה פסנתרן חשוב בדורו ומנצח. הוא הלחין אינספור יצירות מוכרות יותר ופחות כולל סימפוניות וקונצ'רטי לפסנתר והיצירה הקסומה קרנבל החיות. אבל עולם האופרה יזכור אותו בראש ובראשונה בזכות האופרה התנ"כית שהוא כתב - שמשון ודלילה. אין הרבה אופרות שנכתבו על סיפורי המיתולוגיה היהודית. אמנם התנ"ך מלא בסיפורים הגדושים בדם ואש ותמרות עשן, בדם יזע ודמעות, אבל משום מה המיתולוגיה שלנו קסמה פחות למלחיני האופרה בהשוואה למיתולוגיה היוונית, הרומית או הנורדית. אבל סן-סנס נשאב לסיפור המרתק של שמשון ודלילה ומביאו לבמה כמעט כלשונו כפי שהוא מופיע בספר שופטים. מערכה ראשונה בכיכר העיר הפלשתית עזה, מערכה שנייה באוהל דלילה בנחל שורק ומערכה שלישית ואחרונה במקדש האל דגון בעזה. זו אופרה עם קטעי מקלה סוחפים, עם תזמור עשיר וגועש ועם אריות נפלאות לזמרת המצו-סופרן המגלמת את תפקיד דלילה. שיאה של האופרה היא הבכחנליה המפורסמת במקדש האל דגון המובילה לזעקתו של שמשון לאלוהים לפני הרגע בו הוא מצליח בשארית כוחותיו להרוס את המקדש על כל הנוכחים בו.
    סן –סנס כתב עוד לא מעט אופרות אך פרט להנרי השמיני המבוצעת לעתים בעיקר בבתי האופרה בצרפת, רובן כמעט ולא מבוצעות ולא הרבה שמעו בכלל על הלן או פרוספרין למשל. אבל עבורנו הוא הביא לבמה סיפור חשוב מההיסטוריה שלנו באופרה שמבוצעת לא מעט בכל רחבי העולם ואנו העלנו בשתי הפקות שונות, האחת של הבמאי גץ פרידריך והשני של במאי הקולנוע ויליאם פרידקין על במת האופרה הישראלית. יום הולדת 185 שמח סן-סנס!

    עבור לתוכן העמוד