בר עליוןדלג על בר עליון
EN
חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
לוח מופעים
עבור לתוכן העמודדלג על עבור לתוכן העמוד
תאריכי המופע

 

 

בר ניווט לשוניות
משתתפים
מנצח סטיבן מרקוריו
במאי דייויד פאונטני
במאי מחדש רוב קרלי
מעצב תפאורה יוהאן אנגלס
מעצבת תלבושות מארי-ז'יאן לקה
מעצב תאורה פאבריס קבור
מחדש תאורה כריסטוף פוריי
מדריך קרבות רן ארתור בראון

סולנים:

מרתה אדריין מיקש 30.4, 3.5, 5.5
אירה ברטמן 2.5, 4.5, 6.5
ליזה דווידה קראנאס 30.4, 3.5, 5.5
עידית זמיר 2.5, 4.5, 6.5
ולטר דייויד דנהולט 30.4, 3.5, 4.5, 5.5
פטר מארש 2.5, 6.5
תדאוש מורגן סמית 30.4, 3.5, 5.5
עודד רייך 2.5, 4.5, 6.5
קטיה אלה וסילביצקי  
כריסטניה ענת צ'רני  
ולסטה דניאלה סקורקה  
חנה שי בלוך  
איבט מורן אבולוף  
אישה זקנה לריסה טטוייב  
ברונקה זלטה חרשברג  
קצין ראשון נח בריגר  
קצין שני ולדימיר בראון  
קצין שלישי דניאל בייטס  
נוסע זקן יאיר פולישוק  
דייל בספינה יאיר פולישוק  
קצינת אס אס גבריאלה ברשמן  
כנר דותן טל  
 

מקהלת האופרה הישראלית
מנצח המקהלה: איתן שמייסר

תזמורת האופרה: התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון

   

השירה בפולנית, צ'כית, רוסית, גרמנית, צרפתית אנגלית ויידיש

כתוביות תרגום מוקרנות בעברית ובאנגלית

תרגום: ישראל אובל

 

הפקה חדשה בשיתוף פסטיבל ברגנץ, האופרה של ורשה, האופרה המלכותית מדריד והאופרה האנגלית הלאומית

עלילה

 העלילה מתרחשת בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 על אניית נוסעים. המקהלה מביטה על המתרחש לעתים כאסירים, לעתים כנוסעים, לעתים כקצינים, ולעתים כצופים מהצד מזמן אחר, בדיוק כמונו.

מערכה ראשונה
תמונה ראשונה
ולטר, דיפלומט גרמני, ואשתו הצעירה ליזה, נמצאים בדרכם לברזיל שם הוא אמור לעבוד בתפקיד רשמי. לפתע, ליזה מבחינה בנוסעת באונייה והיא חושבת שהיא מזהה אותה, רק שהיא יודעת שהאישה הזאת בעצם מתה. ההלם מהזיהוי מביא אותה לגלות לבעלה בפעם הראשונה כי היא היתה שומרת של האס. אס. באושוויץ. הגילוי גורם למשבר ביחסים שלהם.

תמונה שנייה
במחנה אנו לומדים כי "הנוסעת" היא מרתה, אסירה פולניה שליזה, השומרת, סימנה כמישהי שתוכל לעזור לה לשלוט באסירים האחרים.

תמונה שלישית
במגורי האסירות אנו פוגשים נשים שהגיעו מכל רחבי אירופה לגיהינום הקוסמופוליטי במחנה. קטיה, שנאשמת כי היא פרטיזנית רוסיה, מגיעה לאחר חקירה אכזרית וליזה מוצאת פתק בפולנית שעשוי להרשיע אותה. ליזה מצווה על מרתה לקרוא את הפתק ומרתה קוראת אותו כאילו הוא מכתב אהבה שנכתב אליה על ידי ארוסה תדאוש, שהיא מאמינה שהוא נמצא כאסיר במחנה.
על הספינה ליזה וולטר מנסים להתמודד עם הרקע המאיים על היחסים שלהם.

מערכה שנייה
תמונה רביעית
בהשגחתה של ליזה האסירות מסדרות פרטים שונים שנלקחו מהאסירים. קצין מגיע ודורש כינור כיוון שהמפקד ציווה לארגן קונצרט בו אחד האסירים יהיה חייב לנגן את הוולס האהוב עליו. ליזה מביאה כינור אבל הקצין אומר שהוא ישלח את האסיר עצמו שאמור לנגן בקונצרט להביא את הכינור. האסיר הוא תדאוש. הוא ומרתה נפגשים לרגע קט לפני שליזה מפריעה להם. היא מאפשרת להם להמשיך את הקשר הקצר ומקווה שתוכל לנצל את הרשות שהיא נותנת להם לטובתה בעתיד.

תמונה חמישית
ליזה מתעמתת עם תדאוש בסדנה בה הוא עובד ומייצר קישוטים מכסף עבור הקצינים הגרמנים. אחד הקישוטים הוא של דמות המדונה וליזה מזהה אותה כמרתה. ליזה מציעה לתדאוש להיפגש עם מרתה אך הוא מסרב. הוא לא רוצה להיות חייב לליזה מאום.

תמונה שישית
במגורי האסירות חוגגים את יום הולדתה של מרתה. היא שרה שיר על אהבתה למוות. ליזה מפריעה למסיבה ומספרת למרתה שתדאוש סירב להצעה שלה לראות אותה אבל מרתה לא מתרגשת: אם זו היתה החלטתו של תדאוש סיבותיו לבטח עמו. איבט מנסה ללמד אסירה רוסיה זקנה צרפתית וקטיה שרה שיר על רוסיה. לפתע השומרים נכנסים פנימה: זהו זמן הסלקציה. מספרים מוכרזים וחלק מהאסירות מובלות החוצה. ליזה אומרת למרתה שהזמן שלה עוד לא הגיע: היא תאפשר לה לחזות בקונצרט של תדאוש.

תמונה שביעית
על הספינה ליזה וולטר מסכימים ביניהם כי גם אם "הנוסעת" היא אכן מרתה, הם יתעלמו מהעניין והם מחליטים להצטרף לנשף הריקודים בסלון הספינה. אך ליזה מזדעזעת כאשר "הנוסעת" ניגשת ללהקת הנגנים ולפתע הם מתחילים לנגן את הוולס של המפקד מהמחנה.

תמונה שמינית
במחנה הגיעה השעה לקונצרט וכל הקצינים והאסירים מתקבצים. תדאוש לא מנגן את הוולס המצופה אלא נעימה אחרת. האירוע מופסק בזעם והכינור מנותץ. תדאוש נגרר לתאי המוות.

אפילוג
אנו נותרים עם מרתה והזיכרונות שלה – הבקשה שלה שכל אלו שסבלו לא יישכחו לעולם.

הסיפור שמאחורי הנוסעת
 
סוף בר ניווט לשוניות
עבור לתוכן העמוד