התזמורת חיה בסרט

 מוסיקה | אנימציה | אמנות

ואן-גוך, מירו, מונק, פיקאסו, דה-וינצ'י, פולוק  - מעולם לא נראו ונשמעו טוב יותר,

15 סרטי אנימציה מרחבי העולם, 10 מלחינים ישראלים, יצירות מוסיקליות מקוריות –
על במה אחת ומסך ענק – בביצוע תזמורת חיה.

מפגש מרגש בין מוסיקה תזמורתית חיה וסרטי אנימציה המציגים מחוות לאמנות הפלסטית 

ניהול אמנותי: זהר שרון, רועי אופנהיים ותמי ברנשטיין

אוצרות: תמי ברנשטיין

Mona Lisa Descending A Staircase, 1992
Animation: Joan Gratz, USA
Music: Ariel Blumenthal, USA/Israel

סרטה זוכה האוסקר של ג'ואן גרץ, אחת האנימטוריות הוותיקות והמוערכות בעולם. בסרטה, היוצרת לוקחת את הצופה למסע מרהיב אל נבכי תולדות האמנות ויצירות קנוניות המתחלפות זו אחר זו.  טכניקה: אנימציה קלאסית, ציורי פלסטלינה בדו-מימד.

The Artist And The Kid, 2017 
Animation: Supinfocom-Rubika, India

Music: Stephen Spies, USA

סרט גמר מהשלוחה ההודית של בית-הספר הצרפתי המוערך ללימודי אנימציה - סופינפוקום. אמן מחפש השראה בין הרי הודו, ומובל על ידי דמות ילד מסתורי להרפתקה בין דפי הסקיצות שלו.  טכניקה: תלת-מימד משולב באנימציה קלאסית מצוירת.

None Of That, 2015

Animation: Anna Hinds Paddock, Isabela Littger de Pinho, Kriti Kaur Ringling College, USA
Music: Corey Wallace, USA / Arranger: Rea Meir, Israel
סרט גמר מבית ספר רינגלינג, קליפורניה. אחד מבתי הספר הטובים בעולם לאנימציה. מה קורה במוזיאון אחרי סגירת הדלתות? סרטון קצר על נזירה נחושה, שכל מה שעומד בינה ובין עריכה מחודשת ליצירות המופת, הוא שומר מוזיאון נחוש לא פחות. טכניקה: תלת-מימד/

Ochre, 2017
Animation: James Merrill, USA
Music: Rea Meir, Israel

יצירה ניסיונית הלוקחת את הצופה אל מסע מופשט דרך סימולציית תלת מימד בין יצירות קלאסיות המתפרקות לחומרים, נוזלים, כימיקלים, בצורות שונות. ומסקרנות. טכניקה: אנימציה ניסיונית בתלת-מימד.

The Da Vinci Time Code, 2009

Animation: Gil Alkabetz, Germany
Music: Alexander L. Zlamal, Germany
גיל אלקבץ, אנימטור ישראלי גרמני, העומד מאחורי האנימציה בסרט "ראן לולה ראן", יוצר התינוק של במבה, "רוביקון" ו"בצבוץ", בסרט חדש ומפתיע המבוסס כולו על יצירתו המפורסמת של לאונרדו דה-וינצ'י –"הסעודה האחרונה". כמו שמרמז שם היצירה - משחק מילים על קוד דה-וינצ'י - שילוב של קצב, עריכה, ומקטעים מתוך היצירה המקורית, היוצרים יצירה חדשה העומדת בפני עצמה.

E in Motion, 2015

Animation: Sumito Sakakibara, Japan
Music: Ophir Baron, Israel
יצירת אנימציה ייחודית שהוקרנה במספר מוזיאונים, בהקרנות 360 מעלות, וזכתה בשפע פרסים. בעבודת בימוי מרגשת, לוקח אותנו סומיטו, במאי, מאייר ובובנאי, תושב יפן, בתנועת מצלמה אחת למסע לירי דרך הקשרים קסומים ליצירותיהם של הציירים ברוייגל והירונימוס בוש. טכניקה: אנימציית דו-מימד.

The Battle of Grunwald, 2013 

Animation: Platige Image, Poland
Music: Sivan Shenhav, Israel
סרט סטריאוסקופי ייחודי המבוסס על אחד הציורים ההרואיים המפורסמים בהיסטוריה הפולנית: קרב גרונוולד. ציור השמן של האמן יאן מאטצ'קו מ 1878,אחד הציורים האפיים במוזיאון ורשה- הפך ליצירת מחשב מרהיבה תלת ממדית בה מודלו 67 דמויות שונות בטכניקה מתקדמת המאפשרת לצופה לחוש כאילו הציור קם לתחייה והופך ליצירה בעלת עומק תלת-מימדי.  

Embroided Zoetrope, 2013
Animation: Elliot Schultz, Australia
Music: Ariel Blumenthal, USA/Israel

ביצירה זו שכולה מחווה למכשירים המכאניים שיצרו את אשלית האנימציה טרום התפתחות  הקולנוע, בוחר הבמאי האוסטרלי לרקום על גבי תקליטי בד, אנימציה קלאסית, דרכה הוא חוקר תנועה ומרחב בכלים בסיסיים המזכירים לכל חובבי האנימציה את ראשיתה. טכניקה: רקמה על בד.

Ed, 2016

Animation: Taha Neyestani, Sheridan College, Canada
Music: L.V. Beethoven, Excerpt from Symphony No. 9, 2nd Movement / Arranger:Asher Goldshmidt, Hungary/Israel
סרט גמר מבית ספר "שרידן" היוקרתי בקנדה. בוגריו, מעטרים את שורות פיקסר ודיסני. זהו סרט מחווה לרישום התנועה- בסיס האנימציה הקלאסית! מודל רישום קם לתחיה וממחיש את עוצמת התשוקה שיש לאנימציה להציע בכל מה שקשור לתנועה ומשחק. טכניקה: אנימציה קלאסית מצוירת.

Fallen Art, 2004

Animation: Tomek Baginski, Poland
Music: Yonatan Albalak, Israel
סרט אנטי-מלחמתי, גרוטסקי שהופק באחד מהסטודיואים הפעילים ביותר כיום בפולין. חיילים יוצרים בגופם כוריאוגרפיה של רצפי תנועה אלימים. מטא-אנימציה חכמה וביקורתית. טכניקה: תלת-מימד.

Gloria Victoria, 2013
Animation: Theodore Ushev, Bulgaria
Music: Dmitri Shostakovich / Arranger: Daniel Kruglov, Israel
הסרט האחרון ועטור הפרסים מתוך הטרילוגיה של הבמאי הבולגרי הנודע תאודור אושב, הנושאת מסר אנטי-מלחמתי ומשלבת מחוות לאמנויות האקספרזיוניזם, הקוביזם, הסוראליזם והקונסטרוקטוביזם, בטכניקות קלאסיות ואנימציית מחשב. ביצירה מופיעים בזה אחר זה דימויים מוכרים מתוך הגרניקה, הפצצת דרזדן במלחמת העולם השנייה, מלחמת האזרחים בספרד ועוד.

Sonábulo / The Sleepwalker, 2015

Animation: Theodore Ushev, Bulgaria
Music: Haim Mazar, Israel/USA
מסע סוראליסטי מהפנט דרך צבעים וצורות, המתייחסים לצייר חואן מירו, בהשראת הפואמה : ‘Romance Sonámbulo’ או כמו שפנחס שדה תרגם לעברית:  "ירוק, ירוק, אהבתיך"  מאת לורקה. טכניקה: דו-מימד דיגיטלי.

Dripped, 2011

Animation:  Léo Verrier, France
Composer: Pablo Pico, France / Arranger: Daniel Kruglov, Israel
אנימציה מצויירת המציגה את חלל המוזיאון כלא יותר מבופה עשיר לדמות אקסצנטרית הניזונה מאמנות באופן המילולי ביותר שיש. בשלב כלשהו אין לג'ק, גיבור הסרט, ברירה אלא ליטול מכחול ולצייר בעצמו כדי שיהיה לו מה לאכול. מבט קומי על "צריכת" אמנות ועל יצירה כהכרח. 2011  טכניקה: אנימציית דו-מימד קלאסית.

Understand Music, 2012

Animation & Music: Florian Geyer, Germany

Composer & Arranger: Amir Lekner, Israel
סרטון קצר ולירי המתייחס לאמנות מושגית ומנסה לפצח ולהמחיש ויזואלית את החלקים השונים המרכיבים יצירה מוזיקלית. בתנועה בין אלמנטים מופשטים לאובייקטים ומושגים מילוליים, הצופה נע בתוך מה שנקרא "motion graphic"  אל מעברים מהפנטים, עדינים וחכמים. יצירה זו, העומדת בפני עצמה, נבחרה למקור ההשראה ליצירת המעברונים בין הסרטים השונים המופיעים במופע "התזמורת חיה בסרט" הודות ליוצר פלוריאן גאייר ולשיתוף הפעולה הפורה עמו. טכניקה: תלת-מימד ואפטר אפקט.

תזמורת המהפכה חוזרת למופע נוסף בסדרת המהפכה, והפעם היא שמה זרקור על שילוב אמנויות מרתק שמהווה חלק מרכזי בעשייתה לאורך השנים: מוסיקה ואנימציה. המופע הקרוב הוא שיאו של רומן ארוך שנים בין התזמורת לעולם האנימציה, עם 15 סרטי אנימציה של יוצרים מכל העולם, עבור חלקם הולחנה מוסיקה חדשה של יוצרים ישראלים. מנהליה האמנותיים של התזמורת, רועי אופנהיים וזהר שרון, יחד עם האוצרת תמי ברנשטיין, יצרו מופע בו יוקרנו סרטי אנימציה מתקופות שונות וטכניקות מגוונות, שלכולם תמה מרכזית אחת: ציורים ממסורת האמנות הפלסטית. העושר הסגנוני שמאפיין את הסרטים משתקף גם במוסיקה שמלווה את המופע על ידי תזמורת חיה, שנעה בין מוסיקה קלאסית, ג'אז ומוסיקה עכשווית.

המופע התזמורת חיה בסרט נהגה במיוחד עבור סדרת המהפכה באופרה הישראלית, והוא גם הראשון שמפגיש סביבו אמנים יוצרים מרחבי העולם. הבחירה בנושא של "ציור" מובילה לדיון בדבר המקורות האמנותיים וההיסטוריים של אמנות האנימציה, ומפגישה את האנימציה המודרנית עם "סבא רבא" שלה שהוא הציור הקלאסי. יצירות האמנות שעומדות במרכז הסרטים שונות זו מזו בסגנונן, וכך גם הסרטים עצמם שמייצגים מגוון טכניקות: סטופ מושן, תלת-ממד, איור ועוד. בין יצירת האמנות המקורית לסרט האנימציה נוצרת מערכת יחסים מיוחדת, מעין דיאלוג בין האסתטיקה של מושא הסרט לזו של הסרט עצמו.

שכבה נוספת מתווספת לשיח הזה בדמותה של המוסיקה. הקשר בין קולנוע ומוסיקה הפך עבורנו למובן מאליו, וההיסטוריה של הקולנוע מחזקת את התחושה שזהו קשר מובנה מיסודו: בימיו הראשונים של הקולנוע, נהגו להקרין סרטים ללא סאונד או מוסיקה. סגנון ההקרנה הזה לא החזיק מעמד זמן רב, ובמהרה התווספה מוסיקת רקע בביצוע חי לכל הקרנה, שמטרתה הייתה "להטביע" את הרעש החזק של מכונת ההקרנה. בתחילה היו הפסנתרן או התזמורת המלווים מקבלים דף רעיונות מוסיקליים והיו מאלתרים את המוסיקה בהתאם לתוכן הסרט. במשך עשור החל להתהדק הקשר בין הסרט למוסיקה, עד שבשנת 1933 נכתבה הפרטיטורה הראשונה במיוחד עבור הסרט "קינג קונג".  מאז, קשה לנו לדמיין סרט ללא פסקול מקורי, וההרגל מוטבע בנו בצורה כה חזקה עד שאנו כמעט ושוכחים מקיומה העצמאי של המוסיקה במהלך הצפייה. המופע של תזמורת המהפכה שופך אור חדש על היחסים המרתקים שבין הסרט למוסיקה שלו: מצד אחד, היצירות המוסיקליות נכתבו עבור הסרטים במיוחד, והן נועדו להעצים את המסר האמנותי בסרט; מצד שני, הביצוע של המוסיקה באמצעות תזמורת חיה מעצים את מקומה של המוסיקה, ותשומת לבו של הקהל מוסטת לעתים בכוונה לעברה של התזמורת על ידי שימוש בתאורה, תזמור יוצא דופן, סולנים וקטעי מעבר מפתיעים. כך הופך הקשר בין פס הקול לסרט לסימביוטי: המוסיקה מפרשת את הסרט, אך באותה מידה הסרט מפרש את המוסיקה.

 
כל 15 יוצרי הסרטים נתנו את הסכמתם לשימוש בסרטים כחלק מהמופע ולעיצוב מחדש של פס הקול המקורי של סרטם, ולעתים אף לשינוי הסרט עצמו. כך למשל, בסרט עטור הפרסים "לאהוב את וינסנט" - סרט אנימציה באורך מלא שעלה לאחרונה לאקרנים בישראל. הסרט מתאר את ימיו האחרונים של וינסנט ואן גוך דרך 67 אלף ציורים שצוירו על ידי 126 ציירים מכל העולם. יוצר הסרט  הסכים לעריכה מחודשת של הסרט ל"קליפ" קצר, עבורו הולחנה מוסיקה מקורית. דוגמה נוספת היא הסרט זוכה האוסקר משנת 1992 "המונה ליסה יורדת במדרגות" של ג'ואן גרץ הנחשבת לאחת היוצרות המשפיעות על האנימציה המודרנית. גרץ עבדה יחד עם המלחין אריאל בלומנטל על מוסיקה חדשה לסרט האנימציה הקלאסי שלה. "הסרט מוביל את הצופה מהמונה ליזה ועד לאמנות עכשווית דרך מטמורפוזות של דיוקנאות. לסרט יש נקודת התחלה ונקודת סיום, אך התהליך הוא אמורפי במידה מסוימת. המבנה המיוחד הזה הוא שהיווה את האתגר המוסיקלי המרכזי" מספר בלומנטל.
"רצינו לבחור כיוון מוסיקלי שונה בתכלית מזה של המוסיקה המקורית של הסרט. חשבנו שהמוסיקה של הסרט צריכה להיות לינארית יותר עם כיווניות מובהקת. הרעיון המתבקש היה להשתמש ב"בולרו" של רוול, שהיא יצירה עם התפתחות לינארית המשכית שחשבנו שתשלים היטב את האנימציה. אך מכיוון שבבולרו כבר נעשה שימוש בכמה יצירות קולנועיות  – החלטנו לבסוף לכתוב מוסיקה חדשה לגמרי בהשראת הבולרו. התוצאה היא יצירה עכשווית אלקטרונית: המקצב הקבוע של הבולרו שמנוגן על ידי תוף, הוחלף בתבנית אלקטרונית; השינויים ההרמוניים תכופים יותר; ושני הקווים המלודיים של הבולרו הוחלפו בסדרה של מלודיות משתנות ומתפתחות, בהתאם לציפייה של מאזינים של ימינו לשינויים והפתעות". ואכן, הפתעות רבות מצפות לקהל שיגיע למופע "התזמורת חיה בסרט", במפגש מרתק של ציור, קולנוע ומוסיקה.

יעל קרת