מאז הקמתה ב-1985, ניצבת האופרה הישראלית בחזית העשייה התרבותית בישראל. היא מציעה פרשנות עכשווית ומשמעותית לרפרטואר האופראי הקלאסי והעכשווי, לצד יצירה ישראלית חדשנית המעצבת את השדה האופראי המקומי. מ"הבן יקיר לי", דרך "מסע אל תום האלף", "הילד חולם", "אימהות", "תאודור" ועוד, יצרה האופרה הישראלית רפרטואר המקיים דיאלוג מתמשך עם ההקשר התרבותי, החברתי והרגשי של ישראל.
במעוף, בתעוזה ובנחישות יצרה האופרה הישראלית את התנאים שאפשרו לאופרה לשגשג בישראל, והיא מבססת ומרחיבה אותם לאורך השנים. היסודות שהונחו כאן – טיפוח ההון האנושי האופראי בישראל, פיתוח יצירה ישראלית מקורית והנגשת הרפרטואר האופראי הקלאסי לקהלים רחבים ומתחדשים – הם שעיצבו את השדה האופראי המקומי והגדירו את אופיו הייחודי. במסגרת זו פועל סטודיו מיתר, תוכנית ההכשרה הדו שנתית לזמרים צעירים מצטיינים, המשמשת חממה מקצועית לדור הבא של הכישרון האופראי בישראל. לצד כל אלה מפתחת האופרה קהלים רחבים, בונה מסגרות חינוך וקהילה ומביאה את האופרה לבתי ספר, לגני ילדים, לקהילות ולמרחבים ציבוריים ברחבי הארץ. כך הפכה האמנות הזו לחלק מהותי ומרכזי במרקם התרבות בישראל.
האופרה הישראלית מציגה מדי עונה רפרטואר רחב של הפקות בשפות המקור ועם כתוביות בעברית ובאנגלית. היא משתפת פעולה עם בתי אופרה ואמנים מן השורה הראשונה בעולם, ובמקביל מקדמת את עבודתם של יוצרים ויוצרות ישראלים המעשירים ומחדשים את השדה האופראי. האופרה הישראלית ידועה במצוינות המוזיקלית שלה ובדמיון הבימתי שהיא מביאה אל הבמה, שילוב של מסורת ועכשוויות היוצר זהות אמנותית ייחודית.
בנוסף מציגה האופרה הישראלית תוכניות אופרה מקוריות לילדים ולמשפחות, המאפשרות לקהלים צעירים לפגוש את העולם האופראי באמצעות חוויות אמנותיות איכותיות ונגישות.
חינוך, קהילה והנגשה
החינוך המוזיקלי והחיבור לקהילה הם חלק מהותי משליחותה של האופרה הישראלית. בכל שנה נחשפים אלפי תלמידים לאופרה לראשונה באמצעות הפקות, סדנאות ויוזמות חינוכיות המגיעות לבתי ספר ברחבי הארץ, כולל בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.
סטודיו מיתר מעניק לזמרים צעירים הכשרה מקצועית מעמיקה, ניסיון בימתי והדרכה של מיטב אנשי המקצוע, ומכשיר אותם לקריירות בינלאומיות.
האופרה הישראלית מובילה יוזמות להרחבת הנגשה ולקידום דיאלוג תרבותי, ומזמינה קהלים מגוונים להיכרות עם העולם האופראי באמצעות מוזיקה כמרחב של חיבור, הקשבה ומשמעות.
מורשת של חזון
האופרה הישראלית נשענת על יסודות שהניחו מחוללי דרך אמיצים. זהו סיפור שהחל עם חזונו של מרדכי של גולינקין, שהגה במוסקבה בשנת 1917 את התוכנית להקמת תיאטרון עברי אופראי, והגיע לפלשתינה שש שנים לאחר מכן כדי להגשים את חזונו. בשנת 1923 העלה גולינקין את הביצוע העברי הראשון ל"לה טרוויאטה" והצית את תחילתה של המסורת האופראית בארץ ישראל.
מאוחר יותר הקימו המלחין מרק לברי והמנצח גאורג זינגר את האופרה הארצישראלית העממית, שפעלה בין השנים 1940 עד 1946 והעלתה 16 הפקות, ובהן האופרה העברית הראשונה "דן השומר", מאת מרק לברי, המשורר ש. שלום והסופר מקס ברוד. בשנת 1947 ייסדה זמרת הסופרן האמריקנית אדיס דה פיליפ את האופרה הלאומית הישראלית, שהעלתה הפקות מדי ערב ברחבי הארץ וטיפחה כישרונות צעירים, ובהם פלסידו דומינגו בראשית דרכו. בשנת 1982 נסגרה האופרה הלאומית הישראלית, ובשנת 1985 הוקמה האופרה הישראלית החדשה, המכונה כיום האופרה הישראלית, והיא מעמודי התווך של התרבות בישראל.
בשנת 2010 הושק פסטיבל האופרה במצדה, פסטיבל קיץ ייחודי ואייקוני, שבמסגרתו הועלו הפקות ענק של מיטב האופרות, בביצוע מאות סולנים, נגנים ואנשי במה מהארץ ומהעולם, על רקע נופי המדבר ואתר מורשת מן הדרמטיים בעולם.
מבט קדימה
האופרה הישראלית פותחת את העשור החמישי חדורת תשוקה ומחויבות ליצירה אמנותית נועזת ברמה הגבוהה ביותר, ולשיח תרבותי חי ומשמעותי המדבר את הזמן שבו אנו חיים ואת החברה שאנו שואפים להיות שותפים בעיצובה.
ביצירה, בחינוך ובקהילה היא מבקשת להעמיק ולהרחיב את מקומה של האופרה בתרבות הישראלית, לחזק את הזיקה בין אמנות לחיים, ולהזמין אליה דורות חדשים של קהל ואמנים. מתוך מחויבות זו שואפת האופרה הישראלית להמשיך ולהיות בית ליצירה חיה, רלוונטית ומעורבת. אמנות גדולה מהחיים הפועלת בלב החברה הישראלית ומעניקה לה קול, עומק ודמיון.
למבקשים להעמיק בתולדות האופרה בישראל לחצו כאן