אודות הפסטיבל

חמישה עקרונות לקיום פסטיבל אופרה תחת כיפת השמיים בישראל

פסטיבלי אופרה תחת כיפת השמיים קיימים בכל העולם, ונולדים כאלה חדשים השכם וערב. כמעט בכל מקום בו יש אתר היסטורי או ארכיאולוגי, דוגמת הארנה המפורסמת בוורונה שבאיטליה, מוקם פסטיבל אופרה וקיימים לא מעט פסטיבלים כאלה באתרים שנוצרים יש מאין דוגמת הבמה הצפה בעיירה ברגנץ שבאוסטריה. ל כל פסטיבל אופרה כזה יש מערכת ערכים שלמה הכוללים ערכים תיירותיים, חברתיים, כלכליים, סביבתיים ולפעמים אפילו פוליטיים. הקמת פסטיבל אופרה תחת כיפת השמיים הוא בן שנים, שמיד לאחר שהפך למציאות הופך בזריזות למסורת. לקיים פסטיבל אופרה שכזה במדינת ישראל אינו עניין של מה בכך, בשל התנאים הפוליטיים, הכלכליים והלוגיסטיים המסובכים. כמו במקומות אחרים בעולם, גם אצלנו לפסטיבל שכזה נרתמה מערכת שלמה, ואני רוצה לחלוק אתכם את העקרונות שהנחו אותנו בהקמת הפסטיבל:


(צילום: יוסי צבקר)

1. העיקרון האמנותי
פסטיבל אופרה תחת כיפת השמיים מאפשר הפקות אופרה בסדר גודל שאינו מתאפשר בבית האופרה הקבוע שלנו בתל אביב. מצד אחד, הבמה יכולה להיות גדולה הרבה יותר, ולהכיל כמות משתתפים גדולה יותר, כפי שמתבקש באופרות מסוימות, דוגמת אאידה מאת ורדי, או כרמן מאת ביזה. המוסיקה האופראית הגדולה מהחיים מקבלת משקל גדול הרבה יותר כאשר היא מושמעת תחת כיפת השמיים, ובוודאי לצד אתר בעל ערך רגשי כמו המצדה. גודלו של הפסטיבל מאפשר להביא לארץ את טובי האמנים בתחום האופרה, יהיו אלה מנצחים, זמרים, תזמורות, מעצבי תאורה, תפאורה, תלבושות וסאונד. האתגר במקרה זה יהיה להעלות הפקות ענק, בלי לגלוש אל הקיטש, הקרקסי והגימיקים. החוויה הנוצרת במקרה זה לקהל היא יוצאת דופן ואחרת מהחוויה שבצפייה בהפקת אופרה בתוך אולם. עצם הגודל מאפשר גם חשיפה לקהל רחב הרבה יותר מאשר הקהל שיכול להכיל בית האופרה בתל אביב. פסטיבל כזה מושך אליו קהל שאינו בהכרח קהל המנויים והקהל שרגיל לצפות באופרה בתל אביב, ובכך אנחנו חושפים את הז'אנר האמנותי הזה גם לקהל רחב יותר, מהארץ ומחו"ל.  

2. העיקרון התיירותי והתדמיתי
לפסטיבלי האופרה ברחבי העולם ישנו קהל רחב ונאמן אשר נוסע מדי קיץ על מנת לצפות בהפקות האופרה השונות תחת כיפת השמיים. למדינת ישראל מגיעים לרוב תיירים שמגיעים על מנת לחזות בארץ הקודש, אם מבחינה דתית –יהודים, נוצרים ומוסלמים- ואם על מנת לטייל ולתייר בירושלים, בתל אביב, במדבר, בצפון ובאתרים השונים בארץ הקטנה שלנו. רובם המכריע של התיירים שמגיעים לארץ אינם צופים ואינם נחשפים לתרבות העשירה והגבוהה שקיימת אצלנו. נוצר מצב אבסורדי שלהקות מחול ותזמורות, קבוצות תיאטרון ואמנים פלסטיים ומיצג וגם האופרה שלנו נוסעים להציג ברחבי העולם, ודווקא תיירים שמגיעים לארץ אינם מורגלים באפשרות של צפייה במופע מחול, תיאטרון או אופרה. יצירת אטרקציה תרבותית תיירותית שכזו הופכת להיות כח משיכה לקהל אוהבי התרבות המסתובב ברחבי העולם. מדינת ישראל שמכירים אותם התיירים היא ישראל אחרת, לאו דווקא זו שהם מכירים מהחדשות ומעולם הפוליטיקה, ולאו דווקא ישראל של עולם הצליינות והרגשות הדתיים. התדמית החיובית, וה"נורמלית" המצטברת למדינת ישראל יוצרת תהליך שרשרת, שבסופו יגיעו לישראל תיירים רבים נוספים, שנמנעו להגיע עד כה, או שפשוט ישראל לא היתה בסדר העדיפויות התיירותי שלהם. בפעם הבאה שאותם תיירים יגיעו לארץ, יש סיכוי גדול שהם גם יחפשו את מופע המחול, ההצגה או המוזיאון הקרוב.

3. העיקרון החברתי
לאופרה שלנו חשוב להיות רלוונטית גם בנוף החברתי והלאומי שלנו. בפסטיבל אנחנו מעסיקים כ-2500 עובדים שעוסקים בתשתיות ותפעול הפסטיבל, רובם ככולם תושבי הנגב ואיזור ים המלח. החזרות הגנרליות של הפסטיבל הן ההזדמנות שלנו להזמין ללא תשלום אלפים מתושבי הפריפריה שאינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש כרטיס לצפות במופע. סביב הפסטיבל מתקיימות פעילויות חינוך והסברה לתושבי איזור ים המלח וכל תושבי האיזור מוזמנים לחזרות הגנרליות. כך נחשפת האופרה לקהל נוסף שאינו נחשף אליה בדרך כלל, כשהאירוע התרבותי הבינלאומי מתקיים אצלם בבית, בהיכל התרבות של הטבע. 
 
4. העיקרון הסביבתי
בעצם קיום פסטיבל אופרה בטבע נוצר דיאלוג עם הסביבה הטבעית, כשמטרה היא שימוש בסביבה הטבעית, כאשר ההר, המדבר והים הופכים להיות שחקנים ראשיים במופע. הפסטיבל מאדיר את הנוף ומעצים אותו, ואינו מנסה להצניח תפאורה מלאכותית אל המדבר, אלא להשתמש בתפאורה הטבעית ולתת לה כבוד. בו בעת קיום הפסטיבל ממנף, מקדם למרכז הבמה ומביא למודעות הציבורית את שיקום ים המלח, שמירה וקידום האיזור והבחירה בים המלח לאחד משבעת פלאי עולם של הטבע.


(צילום: יוסי צבקר)

5. העיקרון הכלכלי 
קיום הפסטיבל מאפשר שיתוף מועצם של עולם העסקים ועולם התרבות, בדגם שקיים בפסטיבלים רבים ברחבי העולם. שיתוף הפעולה שקיימנו בשנתיים האלה עם בנק דיסקונט מציג מודל כלכלי שקיים בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, ומקיים דיאלוג משולש בין החברה העסקית, מוסד התרבות והקהל. קיום הפסטיבל יכול להוות גם מנוף כלכלי עבור הפיתוח העסקי באיזור ים המלח עבור חברות עסקיות הנמצאות באיזור כמו בתי המלון, ועבור חברות ועסקים חדשים שעשויים להתפתח באיזור. בנוסף, המינוף הכלכלי בא לידי ביטוי גם בהעסקת אלפי העובדים בפסטיבל, עשרות חברות וספקים אשר לוקחים חלק בפסטיבל וכמובן גם בתשתיות, הסעות, טיסות וחומרי גלם.

עבור לתוכן העמוד