אורפיאו ואאורידיצ'ה - תקציר העלילה

אורפיאו
אאורידיצ'ה ערכה את השולחן לארוחת ערב לשניים והתלבשה בשמלת ערב. היא מחכה ומעשנת בעצבנות. היא לחוצה ומקבלת החלטה – היא תהרוס את השולחן בעצמה. היא מכה בו באגרופיה, ומניעה מהלך שאי אפשר יהיה לעצור אותו. היא שוברת כוס זכוכית, חותכת את כפות ידה והיא ממשיכה בניסיון ההתאבדות שלה על ידי לקיחות גלולות. המקהלה, קול בלתי נראה המגיב על האירועים, מהללת את רוחה של אאורידיצ'ה. אורפיאו השב לביתו מגלה את הגוף המת של אהובתו ונשבר מרוב צער. אאורידיצ'ה נעלמת מאחורי שער המוות.

גיהנום
אורפיאו נמצא לבדו והוא מעביר פעם אחר פעם במחשבתו את הדרמה של האבל. התפילה לזכרה של אאורידיצ'ה מתנהלת כאשר קרוביה מגיעים ונעמדים מסביב לארון המתים. אורפיאו שוב לבדו והוא מתחנן כי הגורל ישתנה והוא יוכל לפגוש את אאורידיצ'ה פעם נוספת. הוא מדליק את המחשב שלו, מתחיל לכתוב, והופך את הסבל שלו לשירה ולמנגינה. אולי הוא מאמין כי המוסיקה היא הדרך היחידה אל המוות. שליח נכנס לביתו, האדם החי היחיד שאורפיאו יוצר עמו קשר. השליח מבשר לאורפיאו כי האלים (מי שהם לא יהיו) מרחמים עליו ויאפשרו לאאורידיצ'ה לשוב. אבל בתנאי אחד – על אורפיאו אסור להביט באהובתו כי אם יעשה כן היא תשוב לארץ המתים לעד. השליח נותר בחדרו של אורפיאו הממשיך לכתוב שירה ואז הוא עוזב לא לפני שהוא משאיר לאורפיאו את כד האפר של אאורידיצ'ה. הצל שלה מופיעה בבית שפעם היה הבית של שניהם.
משפטו של אורפיאו בגיהינום. אורפיאו נושא ונותן עם רוחות השאול השומרים על שער הכניסה מאחוריו נמצאת אאורידיצ'ה. אך המאבק האמיתי של אורפיאו הוא מאבקו שלו מול הפנטסיה האישית שלו המוזנת מתחושת האשם שלו. מחוות ההתאבדות של אאורידיצ'ה חוזרות על עצמן והנוכחות שלה מתחזקת. היא מאבדת את שפיותה ומאיימת להפוך לערפד. לאורפיאו אין בריריה, הוא מחליט לעבור את המשפט ההרסני כדי להגיע אל אאורידיצ'ה.

השמיים
האם תפילותיו של אורפיאו נענו? האם התחינות מלאות הייאוש שלו שינו את הגורל? לפתע העולם הופך להיות בהיר ביותר והשמש מאירה. אין כל זכר למאורעות הקודרים של העבר. עוזרת מגיעה ומתחילה לנקות את הבית. אך אאורידיצ'ה עדיין אינה באה. ארוחת הבוקר השמימית של בני הזוג עומדת להתחיל. אורפיאו מתעורר כאילו מתוך סיוט כשהוא אינו משוכנע מה בדיוק מתרחש בביתו. הוא ממתין, מתחיל שוב לכתוב, קורא למתים באמצעות השירה שלו. אך מצב רוחו הקליל אינו אמיתי. אאורידיצ'ה שבה אך היא אינה מאמינה שהיא שוב חיה. השיבה שלה היא בעצם מוות נוסף אותו עליהם לחוות יחדיו. ארוחת הבוקר בצוותא בלתי אפשרית. האיסור הסימבולי להביט בעיניה של אאורידיצ'ה מצית מחדש את הדחף להתאבדות. אאורידיצ'ה אינה מבינה מדוע היא לא יכולה לשוב. אורפיאו אינו יכול להסביר לה. האוהבים מבכים את גורלם כל אחד באופן עצמאי. אאורידיצ'ה מתה לאיטה. פעם נוספת היא עוברת לארץ המתים. אורפיאו נותר בדד מאחור.

אאורידיצ'ה
השמש זורחת בבוקרו של יום חדש. אורפיאו מיואש. הוא מכריז כי הוא ילך בעקבות אאורידיצ'ה אך הוא אינו עושה זאת. הדרמה שלו מתרחשת בתוך ראשו, בגיהינום שהוא נושא בתוכו מעבר לסיפורה של אאורידיצ'ה. רק שיר מרגש נותר מאחור, שיר שאורפיאו כתב. מעגל הנדודים שלו לעולם לא יסתיים. אאורידיצ'ה תשוב פעם אחר פעם.

עבור לתוכן העמוד