עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני - תקציר העלילה

מערכה ראשונה

הסיפור מתחיל במרדף משטרתי בעקבות שלושה פושעים נמלטים: האלמנה בגביק (המואשמת בעוון הונאה), מוזס (מואשם בשוד מזויין) ופאטי (המואשם בעוון מעילה). במנוסתם של השלושה אל חופי מחפשי הזהב, הם נתקעים עם מכוניתם במדבר השומם. במצוקתם, בגביק מציעה כי הם יקימו בלב המדבר עיר תענוגות ששמה מהגוני כי "קל יותר להוציא זהב מבני אדם מאשר מנהרות." וכך נוסדה העיר מהגוני.

ראשונות מגיעות אל העיר החדשה שבע זונות, ביניהן ג'ני, המחפשות את הדולר, את הוויסקי ואת הבחורים. שלושת הפושעים הנמלטים הולכים ומגשימים את חזון עיר התענוגות. שמעה של העיר הגיעה לרבים מיושבי ערי התעשייה האפורות והם נוהרים אליה. ארבעה חוטבי עצים מאלסקה, ג'ים, ג'ק, ג'ו וביל מגיעים לעיר עם כיסים עמוסי דולרים שנחסכו במהלך שבע שנות עבודה באלסקה הרחוקה ומוח מלא בחלומות על התענוגות הצפויים להם בעיר השעשועים. בגביק מציגה לרביעיית האורחים את מבחר "הבנות העובדות" וכאן אנחנו נוכחים לדעת שבעיר הזאת הדולר, במידה שיש לך אותו, יכול לקנות הכל, כולל בני אדם. אחרי "מקח וממכר" ג'ים בוחר בג'ני כנערתו.

את העיר תוקף במפתיע משבר כלכלי ורבים מהאורחים נוטשים אותה. אך גם ניסים כלכליים יכולים להתרחש באופן מפתיע ואכן הנוטשים חוזרים ומפריחים את הכלכלה בעיר. ג'ים מנסה לברוח בהסתר מהעיר ונעצר על-ידי חבריו. "משהו חסר פה," הוא זועק ובוחל בחיים השלווים, המענגים שמאפיינים את העיר. חבריו כופים עליו להישאר בעיר. ג'ים מפר את שלוות העיר ומורד במוסכמותיה, יוצא נגד חוקיה ואיסוריה ומבקש את החופש המוחלט, המפתח לאושר האנושי. את ההתפרצות המרדנית של ג'ים חותכת אזעקה מאיימת המודיעה על סערת טייפון מתקרבת. תושבי העיר מתקבצים מפוחדים במקלט. הם נושאים תפילת תחנונים להצלתם. ג'ים לועג לאופיים הפחדני וטוען שטבע האדם הרסני ומסוכן יותר מההוריקן עצמו. הוא קורא להפר כל איסור אנושי או מוסרי כדי להגיע אל האושר האנושי. הכל מסכימים שג'ים צודק כי "אם צריך להכות מישהו, עדיף שתהיה אתה המכה."

מערכה שנייה

סערת ההוריקן מתקרבת למהגוני, אך ברגע האחרון מתרחש כביכול נס, הסערה עוקפת את מהגוני והעיר נשארה על מקומה ללא פגע. "המבול" המאיים דילג על "עיר החטאים". אנשי העיר אימצו לעצמם חיים ללא הגבלה: שביעה וזלילה, תינוי אהבים, מאבקי כוח והימורים, שתייה ושיכרון חושים.

ג'ק אובריין מאביס את עצמו עד מוות בעוד אנשי העיר שרים לו הצדעה "לאיש ללא פחד". במהגוני אפשר לקנות הכל, כל עוד יש לך כסף לשלם. כך גם בני אדם ואהבה. גברת בגביק הקימה תעשיית מין מפותחת ומזרזת את התור של הגברים המיוחמים. אחת מההנאות בעיר היא משחקי האלימות החוקית – קרב אגרוף ולצדו תחרות הימורים. אלסקה וולף ג'ו קורא לאנשי העיר להמר עליו בקרב מול מוזס. זהו קרב שתוצאתו ידועה מראש. דמותו קטנת הגוף והמבוגרת של ג'ו מול דמותו האיתנה של מוזס מבטיחה את כישלונו של ג'ו. למרות זאת, תאוות ההימורים שלו והדימוי העצמי הלא מציאותי מובילים אותו לאבד את חייו בקרב האגרוף. ג'ים הוא היחידי שכאות של חברות הסכים לשים את כל כספו על ג'ו וכך גם הוא הפסיד את כל הונו. ג'ים, ביגונו על מות חברו, מזמין את כל יושבי הבאר לשתייה פרועה על חשבונו. ג'ים חולם על השיבה אל הטבע של אלסקה. בגביק מקיצה אותו מ"הזיית אלסקה" ומבקשת תשלום עבור המשקאות שהוזמנו על חשבונו. חסר כל, בכיסים ריקים, פונה ג'ים בבהלה לג'ני, נערתו, וביל, חברו, ומבקש עזרה כלכלית. שניהם נאמנים לכספם. מוזס מכריז שג'ים ישלם על פשעיו, כמו שנאמר בהמשך האופרה: "הפשע הנורא ביותר של האדם הוא חוסר יכולתו לשלם". ג'ים בכלאו מייחל שהשמש לא תזרח עם שחר: עליית השחר משמעותה – העלייה לגרדום.

מערכה שלישית

בית המשפט הוא המרכז הבידורי של תושבי העיר. מוזס, מנחה הערב, מוכר כרטיסים לבית המשפט ומכהן גם כתובע. פאטי משמש כסנגור ובגביק היא השופטת. הנאשם הראשון, טובי היגנס, מואשם ברצח מתוך מטרה לבדוק אקדח ישן. פאטי, הסנגור, מזמין את הניזוקים מהפשע לקום ולטעון טענתם, איש לא קם כי הרי המתים, כבודם וגופם במקומו מונח. טובי משחד את כל שלושת אנשי המשפט והתוצאה, בגביק מזכה אותו מחוסר ראיות. הנאשם הבא הוא ג'ים. מוזס מאשים אותו באי תשלום חובותיו. חבריו הקרובים, ביל וג'ני, לא מכסים את חובותיו וג'ים מובל אל ההוצאה להורג.

גיבורי האופרה מביעים געגועים לעיר החלומות בנארס, אבל מסתבר שבנארס נהרסה ברעידת אדמה ובייאושם אינם יודעים לאן לפנות. ג'ים נפרד מג'ני הלבושה כאלמנה ומעביר אותה לביל חברו. כשהוא מנסה לדחות את ביצוע גזרת הדין, מזכיר ג'ים לאנשי מהגוני את קיומו של האלוהים. אנשי העיר מציגים לו את סיפור "אלוהים בא למהגוני" בו האלוהים מגיע למהגוני כדי להטיף לתושביה על אובדן החמלה, העזרה הדדית והערכים האנושיים ומנבא להם שגורלם יהיה הגיהנום. אנשי העיר עונים לו בלעג מקנטר שהם כבר נמצאים בגיהנום עצמו. אחרי מותו של ג'ים עמדת תושבי העיר הולכת ומתחזקת. אלוהי העיר הוא הדולר והוא הערך השולט, בעל הכוח והקובע בחברה יותר מכל הערכים האחרים.

עבור לתוכן העמוד