פליאצ'י - תקציר העלילה

פרולוג
טוניו יוצא מאחורי המסך, ומספר לקהל שמחבר האופרה ניסה לחדש את מנהגי הקומדיה דל'ארטה הישנים, בהבדל אחד, והוא שהם אינם מנסים להסתיר את העובדה כי השחקנים הם בני אדם, בשר ודם, והאופרה מנסה להביא לבמה "חתיכת חיים".

מערכה ראשונה
קהל גדול של אזרחים מקבל בשמחה להקת שחקנים נודדת המגיעה לעיר. קניו, ראש להקת השחקנים מזמין את כולם להגיע להצגה בערב שתתחיל בשעה 11. קניו ובפה יוצאים אל הפונדק המקומי לשתות ומשאירים את נדה, אשתו של קניו, לבדה עם טוניו. נדה שרה על קנאתו הגדולה של בעלה, וחולמת להשתחרר ממנו. לפני שהיא מסיימת לשיר היא מבחינה בטוניו שמקשיב לה, ומנצל את ההזדמנות להתוודות בפניה על אהבתו אליה, אך היא צוחקת בפניו. הוא מנסה לנשק אותה והיא דוחה אותו.

טוניו זועם על כך ומבקש לנקום בה. סילביו, מאהבה של נדה בן המקום, נכנס. השניים מתכננים להימלט לאחר המופע באותו לילה. טוניו ששומע את תוכניתם מוצא הזדמנות לנקמה והוא יוצא לקרוא לקניו. קניו מגיע למקום, מתנפל על אשתו ותובע ממנה לגלות את שם מאהבה. בפה מפריד בין הניצים ומזכיר לקניו כי ההצגה עומדת להתחיל. קניו נותר לבדו ומקונן על חייו הקשים של הליצן אשר צריך להסתיר את כאבו מתחת לאיפור.

מערכה שנייה
הקהל מתאסף, וההצגה מתחילה. ארלקינו (בפה) שר סרנדה לקולומבינה (נדה), בעוד שקניו המשחק את פליאצ'ו, בעלה של קולומבינה, אמור לשוב רק מאוחר בלילה. טדאו (טוניו) נכנס כשהוא נושא סלים עם מצרכים לארוחת הערב, ומצהיר על אהבתו לקולומבינה הדוחה אותו. כשארלקינו מגיע הוא מסלק את טדאו ושני האוהבים יושבים לאכול. פליאצ'ו שמגיע לפני הזמן שומע את דברי הפרידה בין ארלקינו לקולומבינה. בדבריה של נדה השחקנית שומע קניו את הדברים שהיא אכן אמרה לסילביו. הוא אינו מסוגל להישאר בתפקיד יותר, ותוך כדי ההצגה הוא תובע מנדה שוב לגלות את שם מאהבה. היא מאלתרת ומנסה להמשיך בהצגה אבל קניו מכריז שהוא אינו פליאצ'ו יותר. כשהיא ממשיכה בסירובה לגלות את שם המאהב, קניו הזועם מרוב קנאה דוקר אותה. כשסילביו רץ מקהל הצופים הוא דוקר גם אותו.
La commedia e finita

עבור לתוכן העמוד