הצצה אל מחלקת הפיאות באופרה הישראלית

שיחה עם לריסה חייט, מנהלת המחלקה

איך הופכים נשים לגברים, צעירים לזקנים ולהיפך? באופרה הישראלית, פאות הן לא בשימוש רק בפורים.
באופרה מפיסטופלה מאת בויטו, פאוסט הוא איש זקן שהופך לצעיר על הבמה, מול עיני הצופים. על השטן שלנו, מפיסטופלה, לדעת בדיוק היכן נמצאות תוספות השיער הכסופות של פאוסט ולתלוש את כל החתיכות במהירות. מצב כזה של שינוי דמות עבר בהצלחה בזכות מחלקת הפיאות המצוינת שלנו.

מחלקת הפיאות מעסיקה שתיים עד שלוש עובדות פרילנס שבשורה התחתונה עובדות כמעט כל השנה, לפעמים מהבוקר ועד הלילה, אם יש מופע הדורש פיאנית בערב. על כולן מנצחת לריסה חייט, כבר 16 שנים במחלקה. לריסה טוענת כי מדובר במקצוע מאוד מיוחד, בארץ אין אפשרות ללמוד את המקצוע הזה, אין תואר ללימודי פיאנות. לריסה סיימה תואר ראשון באוקראינה ולכן היא מהבודדות בארץ שהוכשרו מקצועית כמעצבת איפור ופיאות לתיאטרון וקולנוע.
רוב העובדות מגיעות מתחום הספרות ולומדות את המקצוע בזמן העבודה.
זו ממש אמנות, אומרת לריסה, עיצוב פיאה דורש משחק עם צבעים, יצירת מראה שיער טבעי, יצירת תסרוקת מסוימת שמתאימה לדמות, לתקופה ומתאימה לאדם הלובש אותה. מדובר בהרבה מעבר לעבודה טכנית של שזירת פיאה.
ישנן שתי אפשרויות בהכנת פיאות, פיאה משיער טבעי ופיאה סינתטית. המחלקה רוכשת שיער אמיתי מסוגים שונים לפי הצורך: שיער אירופאי, אסייתי (יפני/סיני/הודי למשל),  של חיה (יאק). שיער טבעי מתאים יותר למופעים על הבמה בתוך האולם, ושיער סינתטי מתאים יותר למופעים חיצוניים, למשל במופעים במצדה, בקיסריה ובפארק הירקון. לדוגמא, היום עובדים על הפיאות לאופרה כרמן בפארק שמתרחשת בסוף יולי, וכדי לשמור על כל תלתל במקומו בשיערן הארוך של הצועניות, הוחלט להשתמש בשיער סינתטי שמתאים יותר לתנאי מזג האוויר והלחות שבחוץ.
המידע על איזה פיאות צריך להכין מגיע בדרך כלל הרבה זמן מראש, באופרה היהודייה הזמן הזה היה קריטי מאחר שבכל מופע הסולנית הראשית קיבלה פיאה חדשה שבסוף המופע צמתה הארוכה נחתכה כחלק מהמופע. כלומר, תפקיד אחד בלבד קיבל 16 פיאות זהות לחלוטין המותאמות לשתי סולניות שונות, מאחר שיש שני קאסטים. וכדי שתבינו את חשיבות הזמן- פיאה אחת לוקח להכין בין שבוע לעשרה ימים.
לפעמים הזמן אינו מהווה פקטור בכלל, אם המעצב מחליט ברגע האחרון לבטל או לשנות פיאה מסוימת.
לדוגמא באופרה הילד חולם, מעצב התפאורה והתלבושות, האמן גוטפריד הלנווין רצה בתחילת הדרך שהילד החולם יראה כמו תינוק, קרח עם קצת שיער בלונדיני. פיאה זו הייתה מוכנה לתחילת החזרות, אך הלנווין החליט שהיא לא מתאימה ולאחר מספר רעיונות שכללו קיצוץ כלשהו בשערה של הסולנית, הוחלט על פיאה שחורה קצוצה קצר. מאחר שמחלקת הפיאות משתדלת לעשות שימושים שונים בפיאות שהוכנו, הפיאה של התינוק הפציעה באופרה פיק דאם על ראשה של הרוזנת הגוססת.

את רוב הפיאות מכינות בנות המחלקה מ- א עד ת, מאחר שמעטות ההפקות בהן מקבלים פיאות מוכנות שאפשר להשתמש בהן. למשל הפיאות שהגיעו לאופרה מאדאם בטרפליי הגיעו במידות מאוד קטנות, כנראה שהראשים שלנו יותר גדולים משל הפולנים, משם הגיעה ההפקה. במקרים בהם הפיאות קשורות קשר הדוק ללבוש, כמו באופרה רוזנקווליר שהצבעוניות של הבגד זהה לצבעוניות של הפיאה, יש יותר סיכוי לשימוש בפיאה המוכנה, וגם אז יש להכין פיאה נוספת לזמרי הקאסט השני. או כמו באופרה מפיסטופלה שהפיאה הייתה חצי בצבע שחור וחצי בצבע לבן בהתאם לבגד השחור לבן.

לכל מקרה שלא יהיה, מחלקת הפיאות מחזיקה ברישום מדויק של גודל הראש וקו השיער של כל אחד מהזמרים שאי פעם הופיעו באופרה הישראלית, גם אם השתמש בפיאה וגם אם לא, כדי להיות מוכנות מראש לכל מה שיגיע בעתיד.
ומה צופן לנו העתיד? בטוח שהמון הפתעות בדמות פיאות צבעוניות, מיוחדות, מפתיעות ומשעשעות.
אז בפעם הבאה שאתם מגיעים לאופרה, אל תפספסו את מה שקורה גם על הראש.

 

עבור לתוכן העמוד