עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

האופרה הישראלית בדרכים

מאילת לעילבון בתמיכת קרן אחי עזר

בשנת 2009 זכו למעלה מ-1,500 איש לחוות בפעם הראשונה את העולם הקסום של האופרה תודות לתרומה ייחודית של קרן אחיעזר. מאילת ועד מעלות ומעלות תרשיחא, מנצרת ועד מע'אר ועילבון,
הנה שתי דוגמאות יוצאות דופן לדרך בה ניתן לקרב את האופרה לכל אחד ואחת:

בוקר באילת. בבית הספר בגין בעיר מתקבצת קבוצה של כ-50 תלמידים מחטיבות הביניים והתיכון לשיחה על אופרה. אופרה? באילת? נשמע הזוי מעט... או בעצם לא כל כך. הדיון שמתפתח בין התלמידים לבין צוות האורה מרתק עד מאוד. איך מייצרים פאות? מה קורה כאשר צובעים שער ושוכחים לצבוע את הגבות? למה בכלל אנשים צעירים רוצים להיות זמרי אופרה? במשך שלוש שעות צוות של האופרה הישראלית מסביר לתלמידים במקום את היופי שבאופרה, את הייחוד שבז'אנר ומכין אותם לצפייה עתידית בהפקת פאוסט בבית האופרה בתל אביב אליו יבואו בשמחה מהעיר הדרומית.

בוקר בעכו. קרוב ל-700 תלמידי בתי ספר יסודיים ממלאים את האודיטוריום המקומי כדי לחזות בהפקה הקהילתית המשותפת לאופרה הישראלית ולמשרד התרבות. הילדים כבר שמעו מעט על אופרה בבית ספרם ומחכים בכיליון עיניים שהמסך ייפתח והם יחזו באופרה שיקוי האהבה בתרגום לעברית ובהשתתפות של למעלה מ-100 מתושבי העיר לצד סולני האופרה. ההופעה מתחילה. השקט באולם מדהים. ניתן לחתוך אותו בסכין. וכשההופעה מגיעה לסיומה התשואות אדירות והילדים שישבו באולם בדממה מדהימה במהלך ההופעה מחייכים מפה לאוזן. הם זכו לחוויית האופרה הראשונה שלהם והם נשבו, הם התאהבו בסיפור, בסולנים ובז'אנר. עבורם אופרה כבר לעולם לא תהיה מלה גסה, עבורם אופרה זו חוויה מרגשת.

ערב בעילבון. הכפר הערבי המעורב (נוצרים ומוסלמים) בצפון המדינה מעולם לא חווה הופעת אופרה. והפלקטים ברחבי הכפר מבשרים בהתרגשות על כך כי האופרה הישראלית מגיעה בפעם הראשונה למקום. קרוב ל-200 איש מתקבצים באולם המקומי. רובם תושבי המקום, אחרים הגיעו מהאזור. צעירים ומבוגרים גם יחד. כאלו שראו פעם אופרה ורבים עבורם זו התנסות מסוג חדש לגמרי. הקונצרט, שהתקיים בתמיכת קרן אחי עזר העוזרת להביא את קסם האופרה ליישובים מרוחקים ושתמכה גם בביצוע פעילות החינוך באילת ובמקומות נוספים, מתחיל והשקט באולם מופתי. בני הנוער הרבים המומים. הם לא מבינים מהיכן יוצאים הקולות האלו. הם לא מבינים כיצד לאט לאט, רגע אחר רגע, הם נכבשים על ידי היופי המהפנט של האופרה. זמרות צעירות ויפות, מוסיקה וסיפורים מעולם אחר לצד מעט נעימות שיותר קל להתחבר אליהן. ואז הקונצרט נגמר. אבל אף אחד לא הולך הביתה. הקהל קם על רגליו בן רגע ועומד ומריע, ומריע ומריע. גם לאחר ההדרן. ואז כשהקונצרט באמת נגמר הם עדיין לא עוזבים, בעיקר תלמיד התיכון והצעירים. הם רוצים לדבר עם הזמרים, הם רוצים לשמוע ולהשמיע ובת 16 אחת לפתע פותחת בשירה טבעית א-קפלה של האריה של מלכת הלילה מחליל הקסם. הקשר נוצר. החיבור מדהים. האופרה מקרבת לבבות. וכולם שאלו מתי האופרה תגיע שוב לעילבון? מתי יתקיים קונצרט נוסף במקום?

השכם בבוקר ביפו על גבול בת ים. בית הספר עירוני ז'. אופרה במקום הזה? מי היה מאמין? אבל בזכות הדבקות במטרה של מנהל בית הספר האופרה הישראלית חוגגת השנה 10 שנות פעילות משותפת בבית הספר הייחודי הזה, 10 שנים של חשיפה אופראית למאות רבות של תלמידים המגיעים לראות אופרה ומתלוננים לאחר מכן על במאי זה או אחר שלקח לעצמו חרות באינטרפרטציה שלו לגבי הסיפור. הם מבינים את הז'אנר ויש להם ציפיות. הם אוהבים אופרה, הם צמאים לאופרה, הם רוצים ללמוד עוד ועוד, הם רוצים לראות עוד ועוד.
בזכות קרן אחי עזר, המנוהל על ידי יעל רכוב, מגיעה האופה הישראלית לאינספור תלמידי בתי ספר ומבוגרים בכל רחבי הארץ ומביאה אליהם את קסם האופרה. מי ייתן ויהיו גופים וקרנות נוספים שיירתמו למשימה ויעניקו חוויה אופראית חד פעמית לאזרחי המדינה שלא מגיעים באופן קבוע למרכז ושעולם האופרה עדיין לא מוכר להם.

 לחצו לעמוד של אופרה בקהילה

צלם: יוסי צבקר

עבור לתוכן העמוד