היהודיה - סיפור העלילה

מערכה ראשונה

בשנת 1414, בעיר קונסטץ, משמיעים המתפללים בכנסייה את תפילת ההודיה, טה דאום, לכבוד הניצחון על הכופרים ההוסיטים שנחל הנסיך לאופולד, אחיינו של הקיסר סיגיזמונד. חמתם של כמה אנשים בוערת בהם על היהלומן היהודי אלעזר, שאינו שומר על השבתון החגיגי כשאר האנשים. מפקד המשטרה המקומי היה שמח להעלות את היהודי ואת בתו רחל על המוקד, אלא שהקרדינל ברוניי דורש לנהוג בהם בחמלה נוצרית, ומעניק להם חנינה. הוא מכיר את אלעזר עוד מימי שהותו ברומא, עת הוא עצמו גירש את אלעזר מן העיר. החנינה רק מגבירה את התרעומת והשנאה בלבו של אלעזר. לאופולד, בעלה של הנסיכה אדוקסי מאוהב ברחל. הוא מצליח להיכנס לביתו של אלעזר בתחפושת של צייר יהודי צעיר בשם שמואל. הוא מזמר לרחל סרנדה ומשכנע אותה להיפגש אתו בערב. היין זורם כמים בחגיגת הקרנבל בעיר, וההמונים חוגגים ושותים. לפתע נראים על מדרגות הכנסייה אלעזר ורחל, שנקלעו לשם במקרה, והאספסוף הנזעם מבקש להשליכם אל האגם, אך לאופולד מצילם מידיהם, למרבה הפתעתה של רחל, שאינה מבינה מנין יש למאהבה כוח השפעה כה גדול על ההמון. עתה עוברת תהלוכת הניצחון של צבאות הקיסר, ולאופולד מסתתר מחשש שהקיסר יזהה אותו, למרות התחפושת. לאופולד חזור לביתו ומצטרף לטקס ההטבלה של בנו השלישי.

מערכה שנייה

סדר ליל הפסח בביתו של אלעזר. רחל מבחינה שלאופולד מנסה להיפטר מן המצה. על הדלת מתדפקים חיילי הקיסר והחוגגים ממהרים להעלים את סימני הסדר. החיילים מלווים את הנסיכה אדוקסי, שבאה לביתו של היהלומן כדי לרכוש מתנה יקרת ערך לבעלה לאופולד – שרשרת מפוארת שהייתה בעבר בבעלות הקיסר קונסטנטין. לאחר שהכול יוצאים, מחכה רחל ללאופולד. ניסיונו להיפטר מן המצה מטריד אותה. היא חוששת שהוליך אותה שולל, ומסמיקה למחשבה שהכשילה את אביה. לאופולד מתוודה שהוא נוצרי אך מצהיר על אהבתו לרחל ומתחנן בפניה שתברח אתו, אך משנכנס אלעזר הוא מודה שהוא אינו יכול לשאת את רחל לאישה, כיוון שאינו יהודי, והרי גזר הדין על נוצרי האוהב יהודיה הוא מוות. לאופולד נמלט מן הבית.

מערכה שלישית

רחל משליכה עצמה לרגלי אדוקסי. דמעותיה ויופייה של הצעירה כובשים את הנסיכה. היא מתחננת בפניה שתסכים להעסיקה כמשרתת. רחל המקנאת לאהובה לאופולד חושדת שעזב אותה למען הנסיכה, ולכן היא רוצה להיות בקרבתה. בנשף הקיסרי עונדת אדוקסי את השרשרת סביב צווארו של בעלה, אך רחל פורצת קדימה, חוטפת את השרשרת מלאופולד ומשיבה אותה לאדוקסי, ואחר כך חושפת את הסוד הנורא: היא יהודיה, הוא נוצרי – והם נאהבים. על פשע זה יידונו שניהם למיתה. אלעזר מקלל את הנוצרים בני העוולה, המזכים תמיד את בני דתם, אך נוהגים באכזריות בכל האחרים. כל השלושה מובלים לכלא.

מערכה רביעית

אדוקסי המבקשת להציל את חיי בעלה, מבקרת את רחל בתאה ומבקשת ממנה לחזור בה מהאשמת לאופולד. רחל מוכנה להקריב את עצמה למען אהובה ונענית לה. נדיבותה ואצילות נפשה מרשימים עמוקות את הקרדינל ברוניי. הוא מזמין אליו את אלעזר בניסיון להצילו מפני העונש שתגזור עליו המועצה. כדי שרחל תזכה בחנינה, אומר ברוניי, על אלעזר להתנצר. אלעזר מלא בוז וטינה. הוא רוצה לנקום בחשמן לפני מותו. הוא מזכיר לו את הפרעות ברומא, עת העלו באש את ארמונו. ברוניי איבד באותו יום את אשתו ואת בתו התינוקת. אך הבת, מגלה אלעזר, ניצלה בידי יהודי אחד, שסוד זהותו ידוע רק לו, ואתו ירד אל הקבר. מבחוץ בוקע ועולה קולו של ההמון התובע מוות בעינויים לחוטאים.

מערכה חמישית

אוהל בקרבת האגם. מלווים בחוזרים בתשובה, מובלים רחל ואלעזר אל הגרדום. רחל זיכתה את לאופולד מאשמה והצילה את חייו, אך למרות ההפצרות וההבטחות לחנינה, אינה מוכנה להמיר את דתה ולהציל גם את חייה. היא צועדת אל הלהבות, ואלעזר ההולך בעקבותיה מגלה לברוניי כי רחל היא בתו, התינוקת האבודה.
עבור לתוכן העמוד