אריק פבלוצקי - העולמות

תערוכת ציור באכסדרת בית האופרה   5.5.10-15.6.10                         
               

אריק פבלוצקי, אוטיסט, יליד 1974, מצייר מזה כעשר שנים. חשיפתו לציור היתה פתאומית וטוטאלית ותוך זמן קצר התחיל להשתמש בצבעי שמן ואקריליק כשהוא נעזר בהדרכת הציירת שרה סלע.

פבלוצקי מצייר עולם פנימי, אכספרסיבי, צבעוני מאד ומסתורי. הציור נובע מרגשות, מצבי רוח. מבחינתו לכל צבע יש משמעות ברורה: אם זה שמח או עצוב, פשוט או מורכב, הוא משאיר זאת לעיני המתבונן.

ציורו אכספרסיוניסטי מובהק. אין כאן תכנון או החלטה רציונאלית של אמן בוגר אלא אכספרסיביות, של אמן-ילד, במובן המלא והעמוק של המלה. אמן מן השורה מחליט לצייר בסגנון זה או אחר, אמן יכול להחליט במודע לשנות ולפתח את סגנונו, לפנינו מקרה ברור של ציור בסיסי, ראשוני שאינו מושפע מעולם האמנות אלא מעולמו הפנימי, המסתורי והבלתי מפוענח, של פבלוצקי.

באופן די מפתיע נמצא הקבלה וקרבה של הציורים לסגנון הציור של אמנים מוכרים מעולם האמנות, בעיקר אמני אסכולת האכספרסיוניזם הגרמנית (ציירי קבוצת ה"גשר" או קבוצת אמני "הפרש הכחול"). עבודותיו של פבלוצקי קרובות בסגנונן לאלו של גיימס אנסור הבלגי שהושפע מאד מאמנות שיבטית-פרימיטיבית: גם הוא מצייר פנים שהן מסכות, פיות פעורים, עיניים לטושות, הבעות מפחידות וצבעים בסיסיים-ראשוניים. ניתן גם להשוות את הציורים לחיתוכי העץ של אריק הקל, לפרצופים ולמסכות של אמיל נולדה ויש קירבה סגנונית גם לקוקושקה (בדימויים ובצבעוניות העזה) ולארנסט לודביג קירכנר הידוע בסיגנון  הזוויתי של הדמויות המאכלסות את ציוריו.

לצופה נשאר להתבונן ולהחליט בעצמו, על סמך רגשותיו ומצב רוחו, למה התכוון האמן בציורו וזאת מתוך ידיעה שלעולם לא ידע את פשרו של הציור ולמה באמת התכוון הצייר.

אוצר: אודי רוזנויין


אריק פבלוצקי השתתף בתערוכה בגלריה "אנונימי" (2/2005); ובשתי התערוכות "אמנות סודית", בחסות בל"ל בשנים 2006-7. כמו כן הציג בבית האופרה בתל אביב (2008).


לפרטים: טל' 03-6731692 ; 054-6862430;  dariapavlo@walla.com

 

 

 

 

 

 

 

 

עבור לתוכן העמוד