שואו, הומור ולהיטי אופרטה בניחוח הונגרי

שיחה עם דניאל וודש, מסולניה הבכירים של בית האופרטה של בודפשט לקראת שובם לישראל בחודש דצמבר


"אופרה ואופרטה הם פירות מאותו העץ, מאותה משפחה. כסולן אני מבצע אופרה וגם אופרטה, והתחושה קצת דומה, אבל בכל זאת יש הבדל." במופע אופרטה בריבוע יבצעו הסולנים והרקדנים מבודפשט את הלהיטים הגדולים מארבע האופרטות המפורסמות והאהובות ביותר. "כשאנחנו מבצעים אופרטה שלמה יש גם דיאלוגים, במופע הזה יש את התחושה הטובה של המוסיקה שאתה מקבל באופרטה, אבל יש יותר שואו. בדרך כלל באופרה לא רוקדים, ובטח שלא הסולנים. כשאני שר באופרה אני לא רוקד וכאן המופע הוא אף פעם לא סטטי, ותמיד יש הפתעות. גם אם מבצעים קטעים מתוך אופרות רציניות תמיד תהיה כוריאוגרפיה."

את המופע כולו מגדיר וודש "חוויה מוסיקלית גדולה גם למי שמעולם לא ביקר באופרה או באופרטה. ההפקה הקולית האופראית הגדולה מהחיים והתזמורת על הבמה משתלבים במקרה זה עם קטעי משחק וכוריאוגרפיה שלפעמים מזכירה את הסירק דה סוליי. לא רק קונצרט ומוסיקה וזה פשוט כיף, גם לקהל וגם לנו הזמרים."

וודש הוא מהטנורים הבכירים של בית האופרטה הממלכתי של בודפשט ובבית האופרה הלאומי. הוא שר, בין השאר, את רמנדדו בכרמן, בזיליו בנישואי פיגרו, פנטון בפלסטף, אדווין בנסיכת הצ'רדש, אוטקר בברון הצוענים, טסילו ברוזנת מריצה, אלפרד בעטלף ותפקידים רבים אחרים.

מכל האריות והדואטים שהוא מבצע במופע אופרטה בריבוע, הוא הכי אוהב את האריה של טסילו מתוך הרוזנת מריצה "בוא, צועני" (Komm Zigan). "קודם כל, זה השיר האחרון לפני הפינאלה במופע ויש תמיד תחושה של "היי" גבוה בקהל. זו אריה מאוד דרמטית ומרגשת, ואני גם מאוד אוהב את הכוריאוגרפיה. חוץ מזה, אני שר ורוקד כאן לבד, ותמיד כיף להיות לבד על הבמה." כיוון שרוב הזמן הבמה במופע מלאה מפה לפה, אפשר להבין מדוע הוא אוהב כשתשומת לב הקהל נתונה רק לו.

הם הופיעו עם המופע כבר ברחבי העולם, מהלינקולן סנטר בניו יורק ועד טוקיו, וסיפורים מאחורי הקלעים לא  חסרים."כשהופענו בטוקיו החלטתי להשקיע וללמוד אריה אחת ביפנית. לקח לי די הרבה זמן ללמוד, וכששרתי בקונצרט, לא קיבלתי תשואות יותר גדולות מהרגיל, וזה הפתיע אותי. אחרי המופע שאלתי חבר יפני איך היתה האריה המסוימת הזו, והוא אמר - 'בסדר. כמו השאר'.כשאמרתי לו ששרתי את האריה ביפנית, הוא אמר לי - לא ממש. מסתבר שהקהל היה בטוח ששרתי בהונגרית, עד כדי כך לא ביטאתי נכון את השפה... "

סולני ורקדני האופרטה מחכים מאוד לשוב לישראל. "התקבלנו בישראל בצורה יוצאת מן הכלל. מן הערב הראשון היתה הצלחה גדולה, וממש היתה תחושהנהדרת בהופעות. גם את תל אביב מאוד אהבנו, מזג האוויר מדהים, השמש והים היו מאוד מיוחדים בשבילנו, וכל לילה אחרי ההופעה הלכנו לים. עבורי זה היה הביקור הראשון בישראל, ואני מאוד שמח לחזור גם השנה."

ומיהו הקהל?

בהונגריה, עד לפני 10 שנים הקהל היה מבוגר יחסית, אבל מאז שמשתתפים בו רקדנים וסולנים צעירים, שחלקם הגדול מופיע גם במחזות זמר, הגיל הממוצע הוא 30 , וכך גם במקומות אחרים בעולם שאנחנו מופיעים בהם. המבוגרים מגיעים כי הם מכירים את המוסיקה, הצעירים מגיעים בגלל השואו, הרקדנים הצעירים וההומור הרב שיש במופע. היום כל אחד יכול למצוא במופע הזה את מה שידבר אליו. בהחלט אפשר לקרוא למופע הזה תכנית לכל המשפחה".

עבור לתוכן העמוד