עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

כרמן שלנו - רינת שחם

היא נולדה בחיפה, למדה משחק בחוגי דרמה בעיר ושירת ג'אז בויצו חיפה. היא תמיד רצתה להיות על הבמה ואז היא הבינה שאופרה זו האמנות שמשלבת בתוכה את הכל ויצאה ללמוד אופרה במכון קרטיס בפילדלפיה. ומזה שנים לא מעטות רינת שחם, או ריני כפי שכל חבריה ומכריה קוראים לה, היא אחת מזמרות האופרה הישראליות המצליחות ביותר ברחבי העולם.
אין כמעט בית אופרה נחשב בו לא הופיעה. רוזינה בספר מסוויליה, דורבלה בכך עושות כולן, צרלינה בדון ג'ובני, כרובינו בנישואי פיגרו שרלוט בורתר ועוד תפקידים לא מעטים. ובכל מקום, בכל הפקה, ההצלחה מיידית. שחם כובשת את הבמות בקולה החם והייחודי, בחושניות הטבעית שלה ובעוצמה הדרמטית שלה שמציתה כל דמות שהיא מגלמת ולוקחת אותה למחוזות שהקהל לא מצפה להם. אך עם כל הכבוד לרוזינה מחד ולכרובינו מאידך – רינת שחם היא בראש ובראשונה כרמן, תפקיד אותו ביצעה אינספור פעמים בבתי אופרה רבים – תפקיד אותו תגלם בהופעת הבכורה שלה באופרה הישראלית בחודש מאי 2009. הופעת בכורה שכולנו מחכים לה כבר זמן רב.

בחופשת מולדת חפוזה מספרת שחם על כרמן שלה. "כרמן זו אני. כרמן מבחינתי משתנה מהפקה להפקה, מיום ליום, בדיוק כפי שאני משתנה מיום ליום. זה לא משהו קבוע. היא משתנה לפי הטנור ששר את ז'וזה מולי, היא משתנה לפי התפאורה והתלבושות שלי, לפי הטמפו של המנצח. לי כמובן יש רעיון כללי על הדמות אבל מדובר ביצור נושם וחי בדיוק כמוך וכמוני ולכן היא תמיד משתנה." שחם ביצעה את כרמן לראשונה לפני שבע שנים באוסטין, טקסס ומאז היא הספקיה כבר לבצע אותה בפסטיבל גליינבורן היוקרתי באנגליה, הפקה שהביאה לפריצת דרך משמעותית לשחם ולהופעות נוספות של כרמן ברומא, מיאמי, ניו זילנד, מונטראול ובניו יורק סיטי אופרה = סך הכל 10 הפקות שונות בשבע שנים, הספק מרשים ביותר. על ההופעה בגליינבורן אמרו המבקרים כי "רינת שחם היא סנסציה. מהרגע בו היא מגיעה לקדמת הבמה, היא כובשת את הבמה וכל מי שנמצא עליה... הקול שלה הוא המשך טבעי של הגוף שלה והנשמה שלה, והשפה שלה וכל זה תופש אותך בחוזקה." ומבקרים אחרים ציינו את העובדה ששחם היא חסרת פחד וחסרת מעצורים ושהיא כרמן אמינה ביותר.

"כרמן היא אישה שאין בה פחד," אומרת שחם, "אישה אמיצה שלא מוכנה לקבל דברים כמות שהם. זו אישה עם תוכניות גבריות של נהנתנות, של לחיות את הרגע בלי לעשות חשבון. היא אישה מאוד כנה וישרה שתמיד עומדת במילה שלה. כי מילה של כרמן זו מילה. אבל היא לא מבטיחה את עצמה, היא לא מבטיחה את מה שהיא לא יכולה לקיים. היא נולדה לחיות בחופש אבסולוטי." מה הייחוד בכרמן של שחם? "אני מוסיפה את הישראליות שבי לדמות. לכרמן שלי יש אומץ, כוח, מן חוזק פנימי וחוצפה וכמובן יצר ותשוקה, כל התכונות הישראליות שיש לנו בארץ ושבעולם לא כל כך קל למצוא אותן." שחם מוסיפה בפרץ דיבור שקשה לעצור אותו: "חשוב לזכור שכרמן אינה ספרדייה, היא צוענייה. אני מאוד אוהבת אותה. אני מתחברת אליה. יש בי הרבה ממנה. אבל כמובן שיש דברים שיש לה ולי אין כמובן. אני לא כזאת גברית, אני מאוד מאוד נשית, אני תלותית ואני כן צריכה גבר בחיים שלי. ואני כן רוצה לחשוב שנישואין זה דבר מחייב. אני אישה רומנטית וזה ההפך מכרמן וכרגע נחמד לי בחיים ואני אוהבת את זה. אבל אני מבינה את כרמן ומעריכה את הערכים שלה."

האם שחם מוכנה לקחת את כרמן שלה לכל כיוון אותו הבמאי או המנצח יבקשו ממנה? "אני תמיד מסכימה לכל אם יש לזה כיוון הגיוני, אם יש לזה הסבר, סיבה. אני לא מסרבת. למען ההפקה ולמען האמנות אני מוכנה לנסות הכל. בגליינבורן למשל היו קטעים מאוד אינטימיים בין כרמן לז'וזה וכשהיא רוצה לרקוד בשבילו הכוונה ממש לא היתה לריקוד קסטנייטות אלא למשהו הרבה יותר אינטימי. זהו ריקוד סקסי. אבל אני יכולה לרקוד גם פלמנקו ובכל סגנון שיבקשו ממני כל עוד יש לזה היגיון בהפקה."

מה קורה בסוף האופרה? האם כרמן צועדת בבטחה ובמודעות שלמה לעבר המוות שלה? "כמו שאני רואה את זה היא לא מוכנה להתפשר. היא מבינה שז'וזה יהרוג אותו אבל מבינתה עדיף לה למות חופשייה מאשר לחיות ביחד עם מישהו שהיא כבר לא רוצה אותו." אז מה בכל זאת היא כן מצאה בגבר הזה? "הוא היה מיוחד. כולם רצו אחריה עם ריר בשפתיים ורק הוא היה שקט והתעלם ממנה ואת זה היא רצתה. מה שקסם לה זה שהוא שיחק אותה כאילו קשה לתפוש אותו, זה קטע מאוד גברי. באותה שנייה הוא היתה האתגר שלה. ואחר כך האתגר הזה הפך לדרך הבריחה שלה ובתמורה היא מבטיחה לו לילה סוער בפונדק. אבל כשז'וזה נעשה תלותי, עובר לה החשק ונמאס לה ממנו." ואז אסקמיו הוא הפתרון? "אסקמיו זה גבר שקורץ מאותו חומר שהיא קורצה ממנו. הוא כמו דון ג'ובני כזה והם מזהים את זה ישר. זה פיצוץ בין שניהם, אלו שני אריות שמזהים האחד את השני בין רגע. אבל שוב זה לא משהו שהיה מחזיק מעמד לנצח. אין אצל כרמן לכל החיים, זה דבר שלא קיים בלכסיקון שלה."

אז איך עושים את כרמן חדשה כל פעם מחדש? "זה תמיד חדש, אפילו המוסיקה משתנה מהפקה להפקה. כשאתה עובד עם במאי, מנצח וזמרים אחרים זה כמו לבשל אוכל. תמיד יש עגבניות, זיתים, מלח ופלפל ובשר ואפשר להכין מזה המון דברים שונים והשאלה היא איך מערבבים את זה כל פעם מחדש. והערבוב הזה מעצם טבעו מביא כל הפקה למקומות חדשים." וחלק מהמקומות האלו יכולים להיות גם כואבים לפעמים כי האופרה הזאת מאוד פיסית. "בכל הפקה אני תמיד נופלת בחזרות ונעשה לי כחול ושחור מיד, זה טבעי כי אני לא כזאת עדינה. אבל למזלי מהסכין של ז'וזה עדיין לא נחתכתי."

והאם יש חיים חוץ מכרמן? חוץ מאופרה? "בינתיים ממש טוב לי. בעלי מוסיקאי. הוא ויולן וגם עוסק בוידאו והוא יכול לבוא לבקר בכל מקום שאני נמצאת בו. ואני תמיד דואגת בסוף כל הפקה לטוס הביתה לניו יורק אפילו ליום יומיים. וכן תמיד מדברים על ילדים וכו'. אנשים עושים את זה, אז אני לא דואגת. קריירה, משפחה, חברים הכל קורה ויקרה בקצב הנכון."
והדבר החשוב ביותר הוא שאחרי שנים רבות של עבודה בכל רחבי העולם, רינת שחם חוזרת הביתה וסוף סוף תביא את כרמן שלה לבמת האופרה הישראלית. וכדי לגרות מעט את החושים כל שניתן בשלב זה הוא להציץ באתר שלה: http://www.rinatshaham.com/

עבור לתוכן העמוד