עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

הגיבורות הטרגיות של פוצ'יני (טוסקה)

ג'קומו פוצ'יני חיבר תריסר אופרות ושמות שבע מהן נושאים את שם הגיבורה הראשית באותה אופרה. רוב הגיבורות של פוצ'יני דומות האחת לרעותה: אלו הן נשים יפות, האוהבות בכל ליבן. ודומה כי על האהבה הכנה שלהן מענישן פוצ'יני בחומרה: הגיבורות שלו תמיד מתות בסוף האופרה. טוסקה, זמרת האופרה הרומאית, אוהבת את הצייר קוורדוסי ואפילו מוכנה להרוג למענו, אך ללא הועיל. בסופה של האופרה קופצת טוסקה אל מותה. צ'ו צ'ו סן, הגיישה הזעירה והצעירה מנגסקי הידועה בשם מאדאם בטרפליי, מוצאת עצמה במהרה עם ילד וללא בעל. כאשר הבעל חוזר כעבור שלוש שנים, נפרדת בטרפליי מילדה והורגת עצמה. טוב למות בכבוד, היא אומרת, מאשר לחיות ללא כבוד. גם ליו, בטורנדוט, נוטלת את חייה שלה בכדי לשמור על כבודה-היא ועוד יותר על כבודו של הגבר אותו היא אוהבת.

גיבורות אחרות מתות אף הן. מימי, האוהבת את רודולפו בכל מאודה בלה בוהם, אינה מתאבדת אומנם, אך בריאותה הרעועה מביאה למותה עם רדת המסך. מנון לסקו, באופרה הנושאת את שמה, מסיימת את חייה בודדה, אבודה ונזנחת - מוות בבדידות, רחוק מימי העליצות של צעירותה. אנג'ליקה בנזירה אנג'ליקה שמה קץ לחייה לאחר שהחברה הסובבת אותה לא מותירה לה כל מפלט אחר, ובגלימה רוצח מיקלה את אהובה של אשתו הצעירה, ג'ורג'טה, הנאלצת לחזות בגופה המושלכת בפניה, למרות שהיא עצמה נותרת בחיים. נראה כי פוצ'יני נהנה לסיים כל אופרה בסצינת מוות מרגשת.

מדוע נגזר על רוב הגיבורות של פוצ'יני למות? מדוע אין מימי ורודולפו יכולים לחיות באושר ועושר עד עצם היום הזה? מדוע אין בטרפליי מוכנה להילחם על המגיע לה ולהתעמת עם פינקרטון? התשובה, עד כמה שהיא נשמעת אבסורדית, היא דווקא בכך שכל הנשים הללו הן חזקות כשכל אחת מהן יודעת בדיוק מה היא רוצה וכיצד תוכל להשיג את מבוקשה. פרט לכך, יש לכולן כבוד עצמי רב ואף אחת אינה מוכנה לוותר על אידיאלים רק כדי שחייה יהיו קלים יותר.

פוצ'יני אומנם לא כתב אך ורק טרגדיות. בסטירה החברתית ג'אני סקיקי, מצליחה לאורטה לזכות בגבר שהיא אוהבת, אך זאת רק לאחר שהיא מאיימת כי אם מבוקשה לא יינתן לה תשליך עצמה לנהר. בטורנדוט נראית הגיבורה הראשית אישה קשת עורף עוד יותר מהגיבורות האחרות של פוצ'יני, אך בסופה של האופרה נשיקת אהבה לוהטת ממיסה את הקרחון שבליבה והסוף הוא של נישואין ושמחה. ובנערה מן המערב הפרוע מציג בפנינו פוצ'יני גיבורה חדשה, המתאימה לחברה
האמריקנית הגברית בה מתרחשת האופרה. אך מיני, העושה כל שביכולתה למען תזכה בגבר אותו היא אוהבת ואף מצליחה בכך, אינה דומה לשאר הגיבורות של פוצ'יני: הגיבורה הממוצעת באופרות של פוצ'יני היא אישה האוהבת בכל מאודה ועל כך היא נענשת עונש אכזרי. המסר של פוצ'יני, פעם אחר פעם, הוא כי הגמול היחיד לאהבה זכה ועזה, לאהבת אמת, הוא המוות.
עבור לתוכן העמוד