מוסיקה לסרטים - ג'ון ויליאמס וחברים

 

מכל אמנויות הבמה מוסיקה היא האבסטרקטית ביותר. סיפור יכול לעבור באמצעות טקסט מדובר או מושר. סיפור יכול להיות מבוצע בפנטומימה ובריקוד סוחף. אבל האם מוסיקה יכולה להיות נרטיבית? האם מוסיקה יכולה לספר סיפור? הרי כאשר אין לנו את המילה עצמה, כל אחד יכול להתייחס אל המוסיקה בצורה שונה לחלוטין. מוסיקה שתישמע רגועה לאחד תישמע סוערת באוזני אחר. מוסיקה שמתארת את טיפות הגשם יורדות, יכולה להביא אסוציאציות שונות לחלוטין למאזין אחר. המוסיקה יכולה לתאר לנו עולמות שונים, אך האינטרפרטציה של המוסיקה היא מאוד מאוד סובייקטיבית. פרט למקרה אחד - המוסיקה לקולנוע. כאן למוסיקה יש תפקיד חשוב עד מאוד. כי המוסיקה לקולנוע אינה בדיוק יצירה בפני עצמה, זו מוסיקה המעצימה את החוויה הויזואלית והדרמטית שהצופה נחשף בפניה. המוסיקה יכולה להוסיף ממד של פחד מחד או של רוגע מאידך. המוסיקה יכולה להוליך לקראת קרשנדו אדיר בעלילה או להשקיט את סערת הרגשות של הגיבור. אם נחשוב על כך, אין כמעט סרט ללא מוסיקה. מעטים הם הרגעים בהיסטוריה של הקולנוע שאין לנו מוסיקה שמלווה את הדיאלוגים על הבד שלא לדבר על הקטעים בהם אין דיאלוגים. כתיבת מוסיקה לקולנוע היא אומנות בפני עצמה כמו בכל מלאכת יצירה יש גם לז'אנר זה את הכוכבים שלו. עוד לפני שסרטי הקולנוע החלו לדבר, המוסיקה היתה חלק מרכזי מהחוויה הקולנועית. פסנתרנים ישבו בדרך כלל באולמות בהם הוקרנו סרטי הקולנוע האילמים ונגנו מוסיקה חיה כלווי לסרט האילם על המסך. ברגע שהסרטים האילמים פינו דרכם לסרטים המדברים ופסי קול נוספו לסרטים, גם המוסיקה עצמה התווספה לפסי הקול ולא היה עוד צורך במוסיקאים שילוו את הסרטים בעת ההקרנה. נגנים אלו כמו גם חלק מכוכבי הקולנוע האילם שלא ידעו כיצד לדבר מול המצלמה, איבדו את מקור פרנסתם. אך המוסיקה נותרה חלק מרכזי מסרטי הקולנוע. מלחינים רבים שברחו מגרמניה הנאצית לארצות הברית, כמו קורנגולד למשל, מצאו עבודה בהוליווד שם העלו את רמת מוסיקת הקולנוע האמריקנית באופן משמעותי ביותר. המוסיקה הפכה עוד יותר מבעבר לחלק מרכזי מהסרט והיא היתה חשובה להצלחתו בדיוק כמו התסריט והמקום בו צולם הסרט. במשך השנים מוסיקאים רבים התפרסמו בשל כתיבתם לקולנוע. נכון, אמנם לעתים פנו מפיקי הסרטים למלחיני תיאטרון או למלחיני מוסיקה קלאסית כדי שיכתבו לקולנוע, אבל ברוב המקרים המלחינים בהוליווד היו בראש ובראשונה מוסיקאים שהתמחו בכתיבה לקולנוע. המוסיקה שנכתבה לקולנוע תמיד ניהלה חיים כפולים: ראשית על המסך אבל גם מחוץ לבתי הקולנוע, על גבי תקליטים ותקליטורים. כיום פס הקול של כל סרט חדש נמכר בו ברגע בו הסרט יוצא לאקרנים ופסי הקול הפכו לחלק מרכזי ביותר במערכת השיווק של כל סרט חדש. אולם הקונצרטים לעומת זאת לא היה תמיד המקום הטבעי ביותר למוסיקה שנכתבה לקולנוע למרות שתזמורות אמריקניות ובעיקר תזמורת ה"בוסטון פופס" המפורסמת, נגנו מאז ומעולם מוסיקת קולנוע. כאשר הפופולריות של הקולנוע מתגברת כל הזמן, המוסיקה לקולנוע הופכת גם היא לפופולרית ביותר. האם למוסיקת קולנוע יש חיים עצמאיים מחוץ לסרט עצמו? תוכנית הקונצרט הקרוב בקונצרט מוסיקה מהסרטים במסגרת הסדרה הקלאסית קלה של האופרה הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור בניצוחו של עומר מ. ולבר, היא הוכחה שמוסיקה טובה לקולנוע יכולה להיות מהנה ביותר גם באולם הקונצרטים. למעשה האזנה למוסיקת קולנוע על גבי תקליטור ועוד יותר באולם הקונצרטים מאפשרת להתרכז במוסיקה עצמה מבלי לעסוק או לחשוב ולו רק לרגע קט בסרט עצמו עבורו נכתבה המוסיקה. ומה יהיה לנו בקונצרט הקרוב? מוסיקה סימפונית סוחפת מתוך להיטים קולנועיים כמו מלחמת הכוכבים, אינדיאנה ג'ונס, רשימת שינדלר, משימה בלתי אפשרית, הארי פוטר, שר הטבעות וגם משהו מעולם הקולנוע הישראלי ועוד הפתעה בלקנית עם מחווה למוסיקה לסרטים של קוסטריצה. מוסיקה של מסך הכסף באולם הקונצרטים בביצוע סימפוני מלא - חוויה שלא תמיד ניתן ליהנות משכמותה.

לעמוד המופע

עבור לתוכן העמוד