אליהו


האורטוריה אליהו מחולקת לשני חלקים. בראשון מביא אליהו בצורת על ישראל על אשר בגד העם באלוהיו והלך אחר אליל השקר, הבעל. אליהו מקים את בן האלמנה מבין המתים ומזמין את נביאי הבעל למבחן שבו יקבע מי האל האמיתי. לאחר שאלוהי ישראל מתגלה כאל היחיד, מוציא אליהו את נביאי הבעל להורג. בחלק השני מנסים אויביו להשמידו. הוא נרדף במצוותה של איזבל אך האלוהים מגונן עליו ולבסוף מעלה אותו ברכב אש השמיימה.

האורטוריה אליהו היא לא פחות דרמטית מכל אופרה, למרות שמנדלסון עצמו לא הלחין אופרות כלל ויצירותיו הדרמטיות החשובות האחרות הן או האורטוריה פאולוס או מוסיקה למחזות שונים, בראש ובראשונה חלום ליל קיץ של שקספיר. מפיו של מנדלסון עצמו אנו למדים מה רבה היתה החשיבות שהוא ייחס לנקודה זו. למחבר הליברית, יוליוס שוברינג, כתב: "במיוחד משתוקק אני לתת ליסוד הדרמטי את המקום הראוי לו... כשהוא בולט ביותר, מעוצב בחיוניות ובבהירות." בולט ביותר הוא הרושם הדרמטי שעושה היצירה כולה. היא פותחת ברצ'יטטיב הלוהט של אליהו "חי ה' אלוהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי." רק אז מופיעה הפתיחה, הדומה לשיר אבל ועניינה בטרגדיה העתידה להתרחש. המקהלה מצטרפת בקריאת כאב וייסורים ראשונה: "הושיע נא אלהים ואל תשחית," וכך מתפתחת האורטוריה לשיא תוך הדגשה מתמדת של היסודות האנושיים והדרמטיים. אנגליה הויקטוריאנית, בדמותה המכובדת, נפלה על אליהו כמוצאת שלל רב. ב-1847, שנה לאחר ביצוע הבכורה, שב מנדלסון לאנגליה. היה זה ביקורו העשירי והאחרון. בלונדון נערכו ארבעה קונצרטים של אליהו בזה אחר זה. לאחר הקונצרט השני רשם הנסיך אלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה, בשולי ספרון התמליל את הדברים הבאים:

"לאמן האציל אשר יצא נגד השקר של עובדי הבעל כאליהו השני ונושא ברמה את גאוניותו  ואמונתו בשרות האמת; לאמן הדגול שגמל את אוזנינו מהמבוכה שבקולות סתם וזיכה אותן בגילוי כל מה שהוא הרמוני וטהור; לו, לאמן הדגול המביא להכרתנו את אחדות התפיסה בדרכו היצירתית מן הלחישות הרכות ועד לזעמם הנורא של יסודות הארץ, מזכרת הכרת תודה, אלברט." אין ספק כי היתה זו הכרת תודה נוגעת ללב למלחין שבשלב ההלחנה דימה את אליהו שלו לנביא "אמיתי באמת, מהסוג שאנו בהחלט יכולים להיעזר בהם בימינו, חזק, קנאי וכן אפילו סר וזועף וכועס בניגוד לאספסוף הקיים כאן בחצר או בקרב בני האדם האחרים. נביא היוצא בלהט כנגד כל העולם כולו ובאותו הזמן מרחף מעל הכל כאילו על כנפי מלאכים." זה היה אליהו שמנדלסון חלם עליו, זה הוא אליהו שהוא העניק לנו.
עבור לתוכן העמוד