עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

קריסטל פייט - הנימפה מוונקובר בתפקיד כפול בפסטיבל תל אביב דאנס

עשרה דואטים על מוטיב של הצלה עם להקת סידר לייק מארצות הברית (25-23 באוקטובר בבית האופרה המשכן לאמנויות הבמה)
הופעת בכורה לפייט ולהקתה KIDD PIVOT מקנדה (5, 6 בנובמבר במרכז סוזן דלל)

במחצית שנות ה-80 של המאה ה-20 נוסדה בוונקובר, בחופה המערבי של קנדה, לקהת בלט חדשה – בלט בריטיש קולומביה. קנדה היתה משופעת בלהקות בלט חשובות בעת ההיא, מהבלט הלאומי מטורונטו, הבלט המלכותי בוויניפג, בלט הג'אז ממונטראול ולהקות נוספות ,אך במערב היתה שממה. בלט בריטיש קולומביה אותו ייסד ריד אנדרסון הפך עד מהרה לאחת מלהקות הבלט הקנדיות החשובות כשהרפרטואר שלו משלב יצירות קלאסיות ועכשוויות גם יחד וכשהוא מאפשר לרקדנים מקומיים להתבלט בעבודת הלהקה ולהתפתח כיוצרים עצמאיים.

לשמחתי הייתי עד לפריחה המדהימה של בלט בריטיש קולומביה בעת היא ולדריכתו של כוכב שביט בשמי הלהקה – רקדנית צעירה ואולי הססנית מעט בראשית דרכה שהפכה עד מהרה לכוכב בינלאומי – קריסטל פייט. היא הצטרפה ללהקה בגיל 17 ומיד הפנתה את אורות הזרקורים אליה. אי אפשר היה להתעלם מהיופי המדהים שלה, מהחושניות שלה על הבמה ומחוצה לה ומהיכולת המדהימה של העלמה הצעירה לרקוד באופן שלא ישאיר אף צופה אדיש.

פייט הפכה עד מהרה לכוכבת על שעברה לאחר שנים בלהקה לרקוד בבלט פרנקפורט ולפני שבע שנים חזרה לקנדה וייסדה את להקתה שלה, KIDD PIVOT  בוונקובר. מאז ראשית דרכה ופריחתה של הסירנה המדהימה שכל תנועה שלה על הבמה הביעה עולם ומלואו לא יצא לי לראות את פייט או את עבודתה. אבל חמש השנים ההן בהן גרתי בוונקובר, אותן שנים בהן פייט הפכה מרקדנית כמעט אלמונית למטאור הבוהק בתמונת המחול בעיר, היו מרתקות עד יותר. עתה אני מתרגש לקראת האפשרות לראות את פייט במודל עדכני ובוגר יותר, 16 שנה לאחר שאני עזבתי את ונקובר, 16 שנים בהן הנימפה שמעולם לא למדה בלט בבית ספר מסודר אל רק בסטודיו פרטי, פרחה וצמחה והפה ליוצרת חשובה הנחשקת על ידי כל להקות המחול החשובות בעולם.

כל מי שעוקב אחר המחול המודרני בעולם בשנים האחרונות נתקל בפייט הכוריאוגרפית היוצרת עבור להקות מובילות כמו תיאטרון המחול ההולנדי, בלט פרנקפורט, בלט הג'אז של מונטראול, בלט קולברג, בלט אלברטה ועוד. כולם מדברים על ההומור המעט ביזארי שלה, על טכניקה חסרת פחדים וחסרת מעצורים, על תנועותיה השופעות והממושכות ועל הדרך בה היא נוטה לשלב מדיומים נוספים, כמו ספרות למשל, ביצירתה.

עתה פייט מגיעה ארצה ראשית עם עבודתה עשרה דואטים על מוטיב של הצלה שתבוצע על ידי להקת המחול סידר לייק מארצות הברית (גם במסגרת הסדרה מחול במשכן) בבית האופרה המשכן לאמנויות הבמה ולאחר מכן בהופעה חיה עם להקתה מוונקובר במרכז סוזן דלל.

להלן תרגום של קטעים מראיון שפורסם לאחרונה עם קריסטל פייט

כיצד התחלת לרקוד?

התחלתי ללמוד בלט וריקודי טאפ בגיל ארבע. במהלך השנים הוספתי גם ג'אז, מחול מודרני ורקדתי בהפקות מחזות זמר. בלט תמיד היה נקודת התורפה שלי אבל כל הסגנונות האחרים גרמו לי לא להפסיק לנוע ולרקוד ולחשוב והם עדיין משפעים על האופן בו אני רוקדת ויוצרת כוריאוגרפיות עד היום. למדתי בויקטוריה, הלכתי לבית ספר תיכון רגיל ואז הצטרפתי לבלט בריטיש קולומביה בגיל 17. רקדתי אתם במשך שמונה שנים ומשם עברתי לבלט פרנקפורט לחמש שנים נוספות. בשנת 2001 חזרתי לקנדה וייסדתי את להקת קיד פיבוט בוונקובר.

כשגדלת מי היו המודלים שלך בעולם הריקוד?

המורות העיקריות שלי היו שתי נשים מאוד יצירתיות ונדיבות – מורין איסטיק וונדי גרין והן עודדו אותי ליצור כוריאוגרפיות ולאלתר כבר מגיל צעיר מאוד. אני חושבת שלעובדה שניתנה לי אפשרות לחשוב על עצמי כיוצרת של ריקודים בנוסף להיותי רקדנית היתה השפעה עמוקה על הדרך בה חוויתי את עולם הריקוד.

בינואר ראיתי את היצירה שלך עשרה דואטים על מוטיב של הצלה שיצרת עבור להקת סידר לייק. זו היתה יצירה יפה ומהפנטת: עשה רושם שהיא עסקה הרבה בניגודים חריפים בין בני זוג. ספרי לי על ההשראה ליצירה.

היצירה הזאת עבור סידר לייק היתה כמו חפירה ארכיאולוגית. המשימה הראשונה שהצבתי לעצמי היתה ליצור עשרה דואטים עבור חמישה רקדנים. התמקדתי ברקדנים עצמם כשאני עוקבת אחר הנקודות החזקות שלהם והדחפים שלהם. עבדנו על האיכויות הפיסיות ועל הקשרים שעניינו אותי. לאחר שיצרתי את הכוריאוגרפיה, חיפשתי בתוכה דימויים שבאופן ספציפי עסקו במוטיב של הצלה. והיו דימויים רבים כאלו. בחרתי דימוי אחד של הצלה בכל אחד מעשרת הדואטים והשהיתי אותו לרגע כשאני ממסגרת אותו בחוסר תנועה. זה היה כאילו הצלתי את הדימוי מהכוריאוגרפיה. הצלה זו מילה יפה – היא מעלה סיפור שלם בתוך מילה אחת.

האם את מעדיפה ליצור יצירות סולו, דואטים, או יצירות ללהקה שלמה?

סולו זה דבר קשה. עבורי מה שהופך את ההופעה למרתקת קשור בקונפליקט כלשהו. וקשה ליצור קונפליקט בריקוד סולו מבלי לבצע את כל הקלישאות של תנועות של כעס כמו אגרופים קמוצים והרבה נפילות. דואטים קשים לי גם כן כיוון שריקוד של בני זוג זה לא הקטע החזק שלי. בעצם יצרתי את עשרה דואטים על נושא של הצלה בין השאר כדי להתמודד עם זה. יצירה לקבוצה, ללהקה זה מאוד אינטנסיבי כיוון שיש כל כך הרבה אנשים בחדר ואתה חייב להיות מוביל טוב. אתה חייב להיות מאורגן והחלטי וברור. אבל באמת אני אוהבת ליצור לכל הרכב ומספר של אנשים. חוץ מטריו - רק לא טריו.

כיצד הרקע שלך בבלט קלאסי מגיע ליצירות המודרניות והעכשיויות שלך?

הבלט תמיד נמצא עלי כמעטפת. גם אם אני לא מתכננת לשלב אותו ביצירה הוא שם. לעתים אני מלאת תודה על הנוכחות שלו בעבודה שלי, תודה לסוג של ארטיקולציה וארכיטקטורה שהוא מביא לעבודה שלי, ולעתים אני מקווה שהייתי מסוגלת פשוט להעלים אותו.

האם את מרגישה שאת מייצגת נשים כוריאוגרפיות בקנדה?

אני מקווה שבאמת כבר עבר הזמן בו אנו חייבים להשתמש במלה 'נשים' כתואר כשאנו מדברים על כל סוג של אמנות.

האם יש לך תהליך שונה של יצירה כאשר את עובדת עם הלהקה שלך מאשר ליצור מחול ללהקה אחרת?

יש לי כבר היסטוריה ארוכה של יצריה עם האנשים שעבדתי אתם בקיד פיווט. יש הבנה עמוקה יותר ואמון שנוצר עם הזמן. אני גם רוקדת עם קיד פיווט כך שהיחס שלי לתהליך היצירה ולרקדנים שונה. אני בעצם מרגישה יותר כעמיתה מאשר כמישהי עם סמכות, ואני מעדיפה את צורת העבודה הזאת ללא כל ספק.

עבור לתוכן העמוד