עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

בית האופרה לה סקאלה

בית האופרה לה סקאלה נוסד בשת 1776 בחסותה של הקיסרית מריה תרזה מאוסטריה, והחליף את בית האופרה הדוכסי-מלכותי שקדם לו בעיר. האופרה הראשונה שהוצגה בבית האופרה החדש היתה אירופה שהתגלתה מחדש מאת אנטוניו סליירי בשנת 1778. בית האופרה החדש עוצב על ידי הארכיטקט הניאו קלאסי ג'וזפה פיירמריני ושמו קשור במקום בו הוא נבנה – השטח בו עמדה לפני כן הכנסייה סנטה מריה אלה סקאלה.

עם העלאת האופרה אבן הבוחן של רוסיני בשנת 1812 לה סקאלה הפך לבית אופרה שהציג בראש ובראשונה אופרות איטלקיות רציניות (אופרה סריה). בעת ההיא התרחב הרפרטואר של הלה סקאלה וכלל יצירות בלט מאת סלבטורה ויגאנו וקרלו בלאסיס.

אופרות חשובות שהועלו בבכורה לאורך השנים בלה סקאלה כוללות את קייארה וסרפינה (דוניצטי) ושודד הים (בליני) ובשנת 1839 עלתה בלה סקאלה הבכורה של אוברטו, האופרה הראשונה של ורדי, המלחין האיטלקי ששמו נקשר יותר מכל אחד אחר ללה סקאלה. ההצלחה הגדולה של נבוקו (1842) הגבירה את הפופולאריות של האופרה סריה והפכה את הלה סקאלה למעוז ז'אנר אופראי זה. 

ארתורו טוסקניני (1867 – 1957) התמנה למנהל האמנותי בשנת 1920 ולמרות שהמשיך לנצח על האופרות של ורדי הכניס לרפרטואר גם יצירות נוספות ובעיקר את האופרות של וגנר והחל לנגן רפרטואר סימפוני עם תזמורת הלה סקאלה. בשנת 1951 ויקטור דה סבאטה החליט שבכל שנה פתיחת העונה תתקיים בתאריך ה-7 בדצמבר, היום בו העיר מילנו חוגגת את יום הקדוש שלה, סט. אמברוז. במחצית השנייה של המאה ה-20 הופיע בלה סקאלה גדולי הזמרים בעולם (מריה קאלאס, רנטה טבלדי, ליילה גנצר, ג'ולייטה סימיונאטו, מירלה פרני, שירלי ורט, מריו דל מונקו, ג'וזפה די סטפנו, קרלו ברגונצי, לוצ'אנו פברוטי, פלסידו דומינגו, ניקולאי גיאורוב ופיירו קפוצ'ילי), במאים נודעים (לוקינו ויסקונטי, פרנקו זפירלי, פייר לואיג'י פיצי ולוקה רונקוני) וכוריאוגרפים ורקדנים מפורסמים (לאוניד מסין, ג'ורג' בלנשין, רודולף נורייב, קרלה פראצ'י ולוצ'יאנה סבייאנו).

בשנת 1968 התמנה קלאודיו אבאדו למנהל המוסיקלי של לה סקאלה והוא החזיק במשרה 18 שנה. בזמנו הועלו בלה סקאלה כמה הפקות היסטוריות ביניהן הספר מסוויליה, לה צ'נרנטולה והאיטלקייה באלג'יר (רוסיני), סימון בוקנגרה, מקבת ודון קרלו (ורדי), בוריס גודונוב (מוסורגסקי), ווצק (ברג), פלאס ומליזנד (דביסי) ועוד. בשנת 1982 ייסד אבאדו את התזמורת הפילהרמונית של הלה סקאלה.

בשנת 1986 התמנה ריקרדו מוטי למנהל מוסיקלי והוא ניצח בין השאר על ריגולטו, לה טרוויאטה, מקבת, כוחו של גורל, פלסטף ודון קרלו (ורדי). כמו כן ניצח על האופרות של מוצרט, על פרסיפל (וגנר), פידליו (בטהובן), הגבירה מהאגם (רוסיני), נינה (פאיזיילו) ומחזור טבעת הניבלונג (וגנר).

בין השנים 2002 – 2004 נערכו שיפוצים מקיפים בבית האופרה שנפתח מחדש ב-7 בדצמבר 2004, עם הפקה של אירופה שהתגלתה מחדש (סליירי), אותה אופרה שפתחה את בית האופרה בשנת 1778. באביב 2005, סיים ריקרדו מוטי את תפקידו כמנהל מוסיקלי לאחר 19 שנה. באותה שנה התמנה סטפן ליסנר כמנהל הכללי והאמנותי של לה סקאלה, המנהל הלא איטלקי הראשון של בית האופרה. עונת 2005/06 הוקדשה לשנת ה-250 הולדת מוצרט והעונה שלאחר מכן הוקדשה לחגיגות ציון 50 השנה למותו של טוסקניני. עונת 2007/2008 נפתחה בהפקה של טריסטן ואיזולדה (וגנר) בניצוחו של דניאל ברנבוים הפקה שהידקה את שיתוף הפעולה בין הלה סקאלה למנצח הישראלי. בשנים האחרונות כמות ההופעות בלה סקאלה גדלה באופן משמעותי. מ-190 הופעות בשנה לפני השיפוצים, כעת המסך עולה 284 פעם מדי עונה בלה סקאלה על הפקות אופרה, בלט, קונצרטים וסיורים ברחבי איטליה ומחוצה לה.
עבור לתוכן העמוד