עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

האורטוריה ישראל במצרים של הנדל

"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף"
לקראת חג הפסח
האורטוריה ישראל במצרים של הנדל
בסדרה הליטורגית
של האופרה הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים
בניצוחו של דייויד שטרן
7, 11 באפריל 2011

האופרה הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור מבצעים במסגרת הסדרה הליטורגית המשותפת את אחת האורטוריות החשובות של הנדל – ישראל במצרים. היצירה המתארת את סיפור יציאת מצרים מבוצעת בסמוך לחג הפסח.
דייויד שטרן, המנהל המוסיקלי של האופרה הישראלית, המתמחה בביצוע המוסיקה של הנדל, ינצח על התזמורת ועל זמרי האנסמבל הקולי החדש ומקהלת הקיבוץ הארצי. הסולנים המובילים בקונצרט יהיו זמרת הסופרן קלייר מגנאג'י וזמר הקונטרה טנור אלון הררי, שני זמרי ישראלים המתמחים בביצוע יצירות מתקופת הבארוק והמופיעים דרך קבע עם תזמורות ובתי אופרה בכל רחבי העולם. כן משתתפים הסופרן אביגיל גורטלר, הטנור נמרוד גרינבוים, הבריטון יאיר פולישוק והבס עמית פרידמן.
הקונצרט יתקיים באולם הנרי קראון בירושלים ב-7 באפריל ובבית האופרה בתל אביב ב-11 באפריל. 


הנדל בלונדון
גאורג פרידריך הנדל (1685 – 1759) נולד בגרמניה והפך את לונדון לביתו השני. בשנת 1719 התמנה הנדל למנהל מוסיקלי ואמנותי באקדמיה המלכותית למוסיקה שזה עתה נוסדה מתוך מטרה יחידה להעלות אופרות בתיאטרון המלך. כאשר האקדמיה המלכותית הפסיקה לפעול ב- 1728 הצטרף הנדל להנהלה של תיאטרון המלך. החיים האופראיים בלונדון בעת ההיא היו מלאים באינטריגות ובמאבקים רבים מאחורי הקלעים בין זמרים, מלחינים ומנהלים. להקות אופרה רבות קמו ונפלו בלונדון תוך זמן קצר אבל הנדל תמיד הצליח למצוא מקום לבצע בו את האופרות שלו. הוא כתב אופרות רבות אבל רק מעטות עדיין מבוצעות באופן שוטף בימינו אנו. האופרה האחרונה של הנדל, דיידמיה, בוצעה לראשונה ב- 10 בינואר 1741. כאשר הנדל עבר מכתיבת אופרות לכתיבת אורטוריות גדל פרסומו באופן משמעותי ביותר. עתה מקור השראתו היה התנ"ך והנדל השתמש בטקסטים באנגלית במקום הליבריות באיטלקית. ב- 16 בינואר 1739 בוצעה לראשונה האורטוריה שאול ולאחריה האורטוריה ישראל במצרים. אורטוריות מפורסמות נוספות כללו את משיח, שלמה, עתליה, יפתח, בלשצאר, אסתר, יהושע, יהודה המכבי ועוד רבות.

ישראל במצרים
הנדל התאכזב ביותר כי לאחר ההצלחה של שאול הבכורה של ישראל במצרים( 4 באפריל 1739) לא זכתה להצלחה כלל וכלל. בעקבות זאת הנדל שינה את היצירה, ערך אותה מחדש והוסיף לאורטוריה, שנכתבה במקור בעיקר למקהלה, מספר לא מועט של אריות אופראיות וכל החלק הראשון של היצירה, "קינת בני ישראל על מות יוסף", בוטל. אך למרות זאת האורטוריה, בגרסאות שונות שהנדל ניסה כמה וכמה פעמים, לא זכתה להצלחה בימי חייו והפכה לפופולארית רק  במאה ה-19, עת הפכה לאחת האורטוריות המבוצעות ביותר של הנדל.  מאז הגרסה המבוצעת כוללת שני חלקים (שהיו החלק השני והשלישי בגרסה המקורית של הנדל) – "יציאת מצרים", ו"שירת משה".
האורטוריה עוקבת אחר סיפור יציאת מצרים החל מבני ישראל הסובלים מעול המצרים תחת שלטונו של פרעה, דרך מכות צרים וחציית ים סוף. החלק השני של היצירה הוא שיר הלל לאל על שהציל את בני ישראל ויש האומרים שהנדל הלחין חלק זה, אותו כתב ב-11 יום, בעקבות החלמתו שלו מהתקף לב בשנה הקודמת. 
הטקסט של האורטוריה הוא אוסף של פסוקים מהתנ"ך, בעיקר מספר שמות ומספר תהלים.

הסולנים:

קלייר מגנאג'י, סופרן, נולדה בישראל. היא הופיעה על הבמות החשובות בעולם עם וויליאם כריסטי ותזמורת האמנויות הפורחות (Les Arts Florissants) בסיור הקונצרטים גן הקולות באביב 2007. הרפרטואר האופראי שלה כולל את טוליה בניצחונה של קמילה (בונונצ'יני), הנכדה באופרה צחוק של עכברוש (אלה מילך-שריף), צרלינה בדון ג'ובני (מוצרט), הלילה/ הקינה/האביב במלכת הפיות (פרסל), גלתיאה באסיס וגלתיאה (הנדל), סוזנה בנישואי פיגרו, איליה באידומנאו, פמינה בחליל הקסם (מוצרט), אאורידיצ'ה באורפיאו ואאורידיצ'ה (גלוק), קליאופטרה ביוליוס קיסר במצרים, אלמירנה ברינלדו, מורגנה באלצ'ינה, דורינדה באורלנדו, אטלנטה בסרסס (הנדל), נורינה בדון פסקואלה (דוניצטי), קונסטנס בדיאלוגים של הכרמליטיות (פולנק), אן טרולב בהולל (סטרווינסקי) ועוד. הופיעה בפסטיבל הולנד פארק בלונדון ובפסטיבלים ברחבי אירופה. היא הופיעה עם התזמורות החשובות בעולם ביניהן האמנויות הפורחות, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת האופרה הלאומית הוולשית, האקדמיה הווינאית, הקמרטה הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. הרפרטואר הקונצרטי שלה כולל את מתיאוס פסיון (באך), משיח, דיקסיט דומינוס, והרגעו רוחות (הנדל), הרקויאם מאת מוצרט, פורה וברהמס, המיסה הגדולה ואקזולטטה יובילטה (מוצרט), הסימפוניה הרביעית של מהלר, גלוריה של פולנק, וכן קנטטות מאת באך, הנדל וויואלדי ואריות קונצרטיות של מוצרט. היא זכתה במלגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, המכון הישראלי לאמנויות הזמרה, מלגת אימריס ומלגת אנני סנקאי של תחרות הבי.בי.סי זמר העולם בקרדיף, שם ייצגה את ישראל בשנת 2009. באופרה הישראלית הופיעה בתפקיד דספינה  בכך עושות כולן (מוצרט), רועת הצאן  בארמיד (גלוק) ואוספת הנדבות בנזירה אנג'ליקה (פוצ'יני).
 
אביגיל גורטלר, סופרן, נולדה בישראל. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, שם למדה אצל מרים מלצר בהדרכתו של דוד זבה. מרבה להופיע כסולנית בפסטיבל אבו-גוש, פסטיבל ירושלים לאמנויות ועוד, ביצירות Laudate Pueri (פרגולזי), מיסה בדו מז'ור (בטהובן), תהילים מ"ב (מנדלסון) ומיסת נלסון (היידן). במהלך לימודיה ביצעה את מלכת הלילה בחליל הקסם (מוצרט). זוכת תחרות האקדמיה לשירה עם הסינפונייטה הישראלית באר-שבע לשנת 2010. אביגיל גורטלר היא חברה באופרה סטודיו של האופרה הישראלית שם הרפרטואר שלה כולל את מלכת הלילה בחליל הקסם (מוצרט), פיית החול ופיית הטל בהנזל וגרטל (הומפרדינק), אדלה בעטלף (י. שטראוס), הדביבון בעלמת השלג (רימסקי-קורסקוב) ותפקידים נוספים. הופיעה בקונצרטים עם התזמורת הקאמרית הישראלית ותזמורות נוספות.  

אלון הררי, קונטרה טנור, נולד בישראל. הוא סיים את לימודי התואר השני בבית הספר למוסיקה על שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. בקיץ 2007 הופיע לראשונה על בימת האופרה הלאומית של ליטא בתפקיד אורפיאו באופרה אורפיאו ואאורידיצ'ה (גלוק) ומיד הוזמן לשוב ולבצע תפקיד זה בוילניוס גם בעתיד. כמו כן ביצע תפקיד זה במספר הפקות בישראל. כמו כן ביצע את תפקיד המכשפה בדידו ואניאס (פרסל) עם תזמורת הקאמרטה הישראלית, הופיע במלכת הפיות (פרסל) עם אנסמבל רטרוספקט בלונדון, ביצע את תפקיד אוסטאזיו ברינלדו (הנדל) באופרה של מונסטר ואת טולומאו ביוליוס קיסר במצרים (הנדל) באופרה של דורטמונד. הרפרטואר הקונצרטי שלו כולל בין השאר את משיח (הנדל) שביצע עם תזמורת הבארוק הירושלמית. כמו כן הופיע ברוב הפסטיבלים בארץ כולל פסטיבל אבו גוש, פסטיבל המוסיקה בגליל העליון ועוד. היה זמר נספח באופרה סטודיו של האופרה הישראלית והופיע כסולן בקונצרטים רבים של האופרה הישראלית ברחבי הארץ. כמו כן שר רסיטלים באנגליה, סקוטלנד ובליטא. זכה במלגות הצטיינות מקרן התרבות אמריקה-ישראל וכן מקרן קולטון וזכה בפרס "התגלית הצעירה" בתחרות הבינלאומית לזמרים על שם הילדה צאדק שהתקיימה בוינה, ב-2005. בשנת 2006 הקליט את האופרה אפולו והיקינטון (מוצרט) בניצוחו של ניקול מאט עבור חברת התקליטים "בריליאנט קלסיקס" בשטוטגרט.
נמרוד גרינבוים, טנור, נולד בישראל. הופיע עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בתפקיד טמינו בחליל הקסם (מוצרט). ביצע את התפקיד הראשי באופרה ד"ר בר-פלא (ביזה) בהפקת קאמראופרה וכן הופיע בתכנית ובה סצנות מתוך האופרות אלצ'ינה (הנדל) והכתרתה של פופאה (מונטוורדי) בליווי אנסמבל בארוקדה. משנת 2000 משתתף כסולן בסדנת האופרה הבינלאומית בתל אביב שם שר באופרות לוצ'יה דה למרמור (דוניצטי), נישואי פיגרו (מוצרט), ורתר (מסנה), כרמן (ביזה), יבגני אונגין (צ'ייקובסקי) וכן בסצנות מתוך מחזות הזמר סיפור הפרברים (ברנשטיין), גבירתי הנאווה (לאו) ובעיר (ברנשטיין). על בימות הקונצרטים הופיע כסולן עם התזמורות המובילות בישראל לרבות התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הקאמרית הישראלית ועוד ברפרטואר מגוון כולל משיח (הנדל), בריאת העולם (היידן), סטאבט מאטר (דבוז'ק), רקויאם ומיסה בדו (מוצרט), מיסות וסטאבט מאטר (שוברט), מגניפיקט (באך) ועוד. הופיע ברסיטלים רבים, ביניהם מחזור השירים הצועניים של שומן.  בפסטיבל ישראל האחרון הופיע בבכורה עולמית ליצירה מאת אלה שריף. הוא זכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל והמכון הישראלי לאמנות הזמרה. במסגרת הפקות האופרה סטודיו של האופרה הישראלית הופיע בתפקיד דון בזיליו ודון קורציו בנישואי פיגרו (מוצרט) עם התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ובתפקיד האבנגליסט בבכורה העולמית של אורפאוס פסיון (באך). באופרה הישראלית ביצע את תפקיד הנקר בשועלה הערמומית הקטנה (ינאצ'ק) וכן את נמורינו בהפקה הקהילתית של שיקוי האהבה (דוניצטי) ואת רמירו בהפקה הקהילתית של סינדרלה (רוסיני)..
יאיר פולישוק, בריטון, נולד בישראל. השלים את לימודי השירה והניצוח לתואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. לאחרונה הופיע בתפקיד פיורלו בספר מסוויליה (רוסיני), עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הרפרטואר הקונצרטי שלו כולל את המתיאוס פסיון והמיסה הגדולה מאת באך, הסימפוניה התשיעית מאת בטהובן, הרקויאם מאת פורה והסרנדה מאת שנברג. הרפרטואר האופראי שלו כולל את פיגרו בנישואי פיגרו (מוצרט), אניאס בדידו ואניאס (פרסל) וכן הופיע באופרות הזמרת הקרחת (ישראל שרון) והרמאי (מנחם אבידום). הוא שר עם התזמורות והמקהלות המובילות בארץ, ביניהן התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, תזמורת הבארוק ירושלים, אנסמבל בארוקדה, התזמורת הקאמרית הקיבוצית, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, סימפונט רעננה, אנסמבל אנטיק וכן התזמורת והמקהלה הקאמרית של האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, מקהלת עדי ואנסמבל זמרי מורן. בימים אלו הוא שר באנסמבל סולני באך הישראלים. במקביל לקריירת הזמרה, לומד פולישוק ניצוח. הוא זכה במלגות קרן התרבות אמריקה ישראל וקרן רונן.

עמית פרידמן, בס, נולד בישראל. הרפרטואר שלו כולל את רוקו בפידליו (בטהובן) בבית האופרה של רודולשטט בגרמניה, קרספל בסיפורי הופמן (אופנבך) בבית אופרה של נורדהאוזן בגרמניה ודון מניפיקו בלה צ'נרנטולה (רוסיני) בפסטיבל הקיץ לאופרה בזונדרסהאוזן, גרמניה. ביצע תפקידים רבים במסגרת סדנת הקיץ של המכון הישראלי לאמנות הזמרה. יש לו גם רפרטואר קונצרטנטי נרחב הכולל יצירות מאת שוברט, פורה, בטהובן, שומן ומלחינים נוספים. הוא היה חבר באופרה סטודיו של האופרה הישראלית שם הרפרטואר שלו כלל את פפגנו בחליל הקסם (מוצרט) ותפקידים רבים נוספים. הופיע לא מזמן בתפקיד קולין בלה בוהם (פוצ'יני) בהפקת האופרה סטודיו. באופרה הישראלית ביצע את תפקיד חיש עכביש בבכורה העולמית של האופרה מעשה בחצי ירח (מיכאל שנהב) וכן הופיע בתור זרסטרו בהפקה לכל המשפחה של חלילה קסם (מוצרט) ולאחרונה הופיע בתפקיד קצין המשטרה באופרה ליידי מקבת ממצנסק (שוסטקוביץ').


 

עבור לתוכן העמוד