עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

אופרה וספרות - מפגש עם א.ב יהושוע

ספרות ואופרה בימי שישי בבוקר במשכנות שאננים
סדרת הרצאות מודגמות על הקשר ההדוק
בין העולם הקסום של האופרה לגדולי הסופרים והמחזאים – שקספיר, הוגו, גתה, פושקין ו-א.ב. יהושע
המפגש הקרוב – אופרה ו-א.ב. יהושע ב-13 במרס

משכנות שאננים והאופרה הישראלית מציגים סדרת מפגשים העוסקת בקשר ההדוק בין אופרה לספרות.
מלחיני האופרה באשר הם תמיד פנו ליצירות הגדולות בעולם הספרות כדי ליצור את האופרות המרגשות שלהם. בסדרת ההרצאות המודגמות ספרות ואופרה" ייבחן את הקשר רב השנים בין אופרה וספרות ויושם דגש על הסגנונות השונים תוך כדי התמקדות בחמישה מגדולי הסופרים בכל הזמנים וביצירותיהם שהועברו לבמת האופרה.
בכל מפגש יופיעו זמרי האופרה סטודיו של האופרה הישראלית בביצוע קטעים מהאופרות הרלבנטיות וכן יופיע מרצה אורח.
מנחה הסדרה: מיכאל אייזנשטדט, המתאם האמנותי של האופרה הישראלית.
כל המפגשים יתקיימו ביום שישי בשעה 11 בבוקר במשכנות שאננים, ירושלים. המפגש הקרוב יתקיים ביום שישי ה-13 במרס ונושאו – אופרה ו-א.ב. יהושע.
לפרטים ולהרשמה 026292212

במפגש הקרוב ישתתף הסופר הישראלי הנודע א.ב. יהושע אשר כתב בעצמו את הליברית לאופרה מסע אל תום האלף שהוזמנה על ידי האופרה הישראלית לרגל שנת ה-20 לאופרה.
יהושע יספר על תהליך הפיכת הרומן עב הכרס ונטול הדיאלוגים מסע אל תום האלף לליברית אופראית קצרה ומלאה בדיאלוגים. תהיה זו הזדמנות יוצאת דופן לפגוש את אחד הסופרים ואנשי הרוח המרכזיים במדינת ישראל של היום ולשמוע מסופר בן זמננו על תהליך העבודה בעולם האופרה ולצפות במספר קטעים מוקרנים מההפקה שהועלתה באופרה הישראלית בבימויו של עמרי ניצן ובעיצובה של רות דר.
סולניות האופרה הישראלית רינת גולדמן, מימה מילא (סופרן), לימור אילן ואיילה צימבלר (מצו סופרן) תשמענה (בליווי הפסנתרנית מריה ניקיטין) אריות אופראיות שיתמקדו בעולמן של הנשים באופרה לאורך השנים, עולם שבא לידי ביטוי ממוקד באופרה מסע אל תום האלף שהלחין יוסף ברדנשוילי.

בהמשך הסדרה:
24 באפריל
אופרה ושקספיר – פרופסור אבי עוז
המקור הספרותי הגדול ביותר של עולם האופרה הוא ויליאם שקספיר שרבים ממחזותיו הולחנו על ידי ורדי (אותלו, מקבת, פלסטף), רוסיני (אותלו), תומא (המלט), בריטן (חלום ליל קיץ), גונו ובליני (רומיאו ויוליה) ואינספור מלחינים נוספים.

8 במאי
אופרה וגתה – פרופסור שמעון לוי
ד"ר פאוסט ויסוריו של ורתר הצעיר – שתיים מיצירות המופת של הספרות הגרמנית זכו לתחייה אופראית בידי גונו ובויטו (פאוסט) ומסנה (ורתר).


מסע אל תום האלף
האופרה מסע אל תום האלף מספרת את סיפורו של הסוחר היהודי העשיר בן עטר מטנג'יר הנקלע לעימות עם אחיינו אבולעפיה על רקע אישי. בן עטר מחליט, כמנהג יהודי אפריקה, לשאת אישה שנייה בנוסף לאשתו הראשונה. אבל אבולעפיה עבר לגור באירופה ונישא לאלמנה מורמייזא שאינה מוכנה לקבל את העובדה שיהודי נשוי לשתי נשים ודורשת מבעלה לנתק את קשריו עם בן עטר. בעזרת הרב אלבז מסוויליה מחליט בן עטר לצאת למסע עם נשותיו ולשכנע את אסתר מינה לתת ליהודי הדרום לנהוג כמנהגם. אסתר מינה לא מוכנה לשמוע לכל טיעון ושני הצדדים מחליטים להכריע את הדיון ביניהם בבית דין. המשפט הראשון שמתקיים בפריס מוכרע לטובת אנשי הדרום אבל אסתר מינה עדיין לא מרימה ידיים ואינה מוכנה לקבל את גזר הדין. בהמלצתו של אלבז נוסעים כולם לורמייזא למשפט נוסף. המשפט השני, בלב ליבה של אירופה השחורה, מוכרע לטובת יהודי אשכנז והאישה השנייה המרדנית בורחת לביצות היער השחור שם היא טובעת בסצנת שיגעון ומוות אופראית מרגשת במיוחד. מותה של האישה השנייה משיב את הסדר וההרמוניה על כנם אבל מזכיר לנו כי מאז ועד עתה אנו עם ואומה שהסובלנות אינה מהווה חלק מחיי היום יום שלנו.

מדברי המלחין יוסף ברדנשווילי
"האופרה מסע אל תום האלף מתארת מאבק של הטבע מול התרבות, האדמה מול הספר. בן עטר מגיע מתוך האדמה. אסתר מינה נובעת מתוך הספר. האופרה שלי מתחילה עם מוסיקה כמעט מזרחית, שופעת בצעקות מזרחיות וממשיכה במפגש בין המוסיקה השורשית הקשורה לאדמה לבין המוסיקה הנוצרית האירופאית הקשורה יותר לספר ומסתיימת בתפילה שמאחדת את כולם. האופרה מסע אל תום האלף בנויה כמסע מוסיקלי. לכל תמונה יש אקורד מפתח משלה, לכל דמות יש פחות או יותר אפיון מוסיקלי וכל אחת מהדמויות עוברת תהליך מסע פנימי המתבטא בפן המוסיקלי של אותה דמות.
באופרה הזאת ניסיתי לספר דרך המוסיקה את ההיסטוריה של העם היהודי ובאותה מידה כמעט לגולל את תולדות האופרה מראשיתה ועד ימינו אנו. את המסע האופראי שלי ששזרתי באופרה הזאת אני מתחיל בעולם של אופרת הרחוב האיטלקית, ומשם ממשיך לעבר הבארוק, הרנסנס, האופרה סריה, הנדל והגרנד אופרה הצרפתית. אבל במקביל זהו גם מסע בעולם המוסיקה היהודית מהפורים שפיל ועד לתפילות של יהדות אשכנז מחד ויהדות ספרד מאידך." 

מדברי מחבר הליברית א.ב. יהושע
"הרבה פעמים אני מתקשה לשחזר את הניצוץ הראשון שהצית סיפור או רומן, אבל את הניצוץ לכתיבת מסע אל תום האלף אני יכול לזהות, דווקא משום שניצת בביוגרפיה שלי עוד בגיל מוקדם למדי. סבי מצד אמי, אברהם רוזיליו, סוחר עשיר מהעיר מוגדור אשר במרוקו, עשה מעשה ציוני יוצא דופן עוד בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים. בלי פרעות, בלי אנטישמיות פעילה, בלי אידיאולוגיה ציונית שהיתה זניחה למדי בקהילה מסורתית שניהלה במשך מאות שנים חיים של שלווה יחסית במרוקו. סבי החליט לעזוב לאחר מות אשתו ובגיל מבוגר את עיר מולדתו, להיפרד מתשעת ילדיו, כלותיו ונכדיו הרבים, להניח בידיהם את עסקיו, ומתוך אמונה עמוקה בציונות שהיתה אז מהוססת בצעדיה הראשונים, עשה עלייה פרטית ואישית לירושלים ועמו שתי בנותיו הצעירות, אמי ודודתי. ארבע שנים לאחר עלייתו לארץ, ב- 1936, הוא נפטר. אני, שנולדתי באותה שנה, קרוי על שמו. אמי ודודתי שנישאו בינתיים לשני ירושלמים ותיקי דורות בארץ, נשארו מנותקות קרוב לעשרים שנה ממשפחתן במרוקו, הן בגלל המלחמה העולמית והן בגלל מלחמת השחרור. רק לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1950 התאפשרה הפגישה המיוחלת. וכך, כנער צעיר, הוזמנתי עם אימי, אחותי ודודתי לביקור קיץ של חודשיים במרוקו הקולוניאלית. מירושלים המחולקת והמצולקת לאחר מלחמת השחרור, ירושלים האפורה של ימי הצנע הקשים, נקלעתי, תלמיד הגימנסיה העברית וחבר בתנועת נוער חלוצית, למשך קיץ אחד לעיר ספנים ודייגים ערבית שעל חוף האוקיינוס האטלנטי כאורח משפחת אמי הענפה ועתירת נכסים, שם זכינו באירוח נרגש ועשיר. ביתו הגדול של סבי, הסוחר העשיר, אשר עזב הכול כדי לעלות ארצה, עמד על תילו, גר בו אחד הדודים, שגם המשיך לנהל את עסקי המסחר של אביו עם שותפיו הערבים. באותו בית התארחתי בקיץ ההוא, טיילתי לבדי בשווקים ההומים של העיר המרוקאית, ושיחקתי עם בני הדודים (בצרפתית עילגת) על שפת האוקיינוס יחד עם ילדי הערבים והצרפתים. בתום הקיץ שבנו באוניה לישראל, והקיץ המרוקאי הקצר הזה שנטמע ונשכח עד מהרה בהוויה הישראלית הסוערת, השאיר כנראה איזה משקע עמוק בלב. לאחר ארבעים וחמש שנה הוא התחבר אל געגועים ישנים מימי התיכון והאוניברסיטה ליופייה של שירת ימי הביניים, ובכוח משותף הם הציתו את הדחף לדמיין סוחר עשיר בשם בן עטר, שיוצא לפני אלף שנה מן העיר טאנג'יר (מוגדור לא היתה קיימת באותה תקופה) עם שתי נשותיו ורב מסייע, להתמודד מול קהילה אשכנזית על הלגיטימיות של הביגמיה –  מסע אל תום האלף."

עבור לתוכן העמוד