עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

מעט היסטוריה

סיפורה של האופרה בישראל ותולדותיה היו יכולים להפוך לעלילה של אחת האופרות המרתקות מאז ומתמיד. זהו סיפורם של חלוצים שנלחמו ללא לאות כדי להגשים את חזונם האמנותי במדינה שטרם נוסדה. זהו סיפור של מאבק ואהבה, של אמונה וייאוש, סיפור שבסופו של דבר, 93 שנים מאוחר יותר, מציב את ישראל בגאווה על מפת האופרה הבינלאומית.נסיון

זהו סיפור שראשיתו ב-1917 במוסקבה, שם העלה מרדכי גולינקין על הכתב את תוכניתו להקמת תיאטרון עברי אופראי בארץ ישראל. שש שנים לאחר מכן הגיע גולינקין לפלסטינה כדי להגשים את חלומו. האופרה בארץ ישראל של טרום הקמת המדינה נולדה ב-28 ביולי 1923 עם הצגת לה טרוויאטה מאת ורדי בתל-אביב. באותה עת לא היה משכן לאופרה בעיר שכולה חולות, והאופרה שהקים גולינקין בפלסטינה נאלצה להופיע באולמות קולנוע שלא נועדו למטרה זו. אך האופרה עשתה את צעדיה הראשונים לקראת התבססותה. גולינקין ניהל את האופרה הארצישראלית במשך ארבע שנים.

אחריו הקימו המלחין מרק לברי והמנצח גאורג זינגר את האופרה הארצישראלית העממית שפעלה בין השנים 1946-1940 והעלתה 16 הפקות, בהן האופרה העברית הראשונה, דן השומר, מאת מרק לברי, המשורר ש. שלום והסופר מקס ברוד.

 

מפנה מהותי חל ב-13 בנובמבר 1945 כשזמרת הסופרן האמריקנית אדיס דה פיליפ נחתה בישראל ובתוך זמן קצר הקימה את האופרה הלאומית הישראלית. וכך, עם הקמתה, היה למדינה החדשה בית אופרה משלה. בית האופרה של דה פיליפ המשיך להעלות אופרות מדי ערב בכל רחבי הארץ. דה פיליפ אף הצליחה למשוך כוכבי אופרה צעירים בתחילת דרכם לשהות זמן מה בישראל ולהשתלם במקצועם בתל-אביב. טנור ספרדי צעיר בילה שלוש שנים בישראל בתחילת שנות ה-60 של המאה שעברה. כאן בתל-אביב הוא למד את מיטב תפקידי הטנור בטרם נודע שמו לתהילה בעולם כולו. שמו הוא פלסידו דומינגו.

ב-1982 נסגרה האופרה הלאומית הישראלית בהחלטת משרד החינוך והתרבות. אך החיים האמנותיים בישראל לא יכלו להיות שלמים ללא אופרה. המועצה לתרבות ולאמנות שליד משרד החינוך התחייבה ליצור מסגרת חדשה לפעילות אופראית בישראל. בשנת 1985 עם חתימת ההסכם שהתזמורת הקאמרית הישראלית תהיה התזמורת הקבועה של האופרה, התמנה אורי עופר כמנהלה הכללי של האופרה ויואב תלמי התמנה כמנהלה המוסיקלי. אז, הפכה האופרה לישות עצמאית, כאשר מקור המימון העיקרי הוא עיריית תל-אביב - יפו. ההפקה הראשונה של האופרה הישראלית החדשה היתה דידו ואניאס מאת פרסל, שהועלתה בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב כשיתוף פעולה בין האופרה הישראלית החדשה, התזמורת הקאמרית הישראלית והתיאטרון הקאמרי. בראש המסגרת הארגונית שהוקמה לצורך הפקה זו (והמשיכה לתפקד גם לאחר מכן) עמדו אורי עופר, מנכ"ל התיאטרון הקאמרי דאז ולימים מנכ"ל האופרה בעשור הראשון לקיומה ויואב תלמי, מי שהיה מנהלה המוסיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית ושל האופרה הישראלית החדשה. מסגרת חדשה זו זכתה לעידודם של ראש העיר והרוח החיה מאחורי המפעל, שלמה להט ויו"ר המועצה לתרבות ואמנות, אבנר שלו. בשנת 1986 התמנה גארי ברתיני ליועץ האמנותי של האופרה ועם סיום כהונתו של יואב תלמי כמנהל המוסיקלי של האופרה (בשנת 1988) התמנה ברתיני למנהל המוסיקלי של האופרה הישראלית החדשה. לאחר מכן כיהנו בתור המנהל המוסיקלי אשר פיש ודייויד שטרן וכיום המנהל המוסיקלי של האופרה הישראלית הוא דניאל אורן.

האופרה הישראלית, שנוסדה ב-1985, היא כיום מעמודי התווך של התרבות הישראלית – בית אופרה בינלאומי תוסס, השם דגש על הפן הדרמטי והתיאטרלי של אמנות האופרה ומציג בפני קהל המנויים את אמני האופרה המובילים בעולם לצדם של אמני אופרה ישראלים רבים.

האופרה הישראלית, בהנהגת המנכ"ל חנה מוניץ , נהנית מקהל המונה כיום כ-18,000 מנויים וגדל בהתמדה, ומעלה בממוצע שמונה הפקות מדי עונה. כיום מתקיים שיתוף פעולה קבוע בין האופרה הישראלית ובתי אופרה מובילים ברחבי העולם, והאופרה הישראלית נהנית מביקורות נלהבות בעיתונות האופרה העולמית על הופעותיה בארץ ובחו"ל. כל הפקות האופרה הישראלית מושרות בשפת המקור, בלוויית כתוביות תרגום בעברית ובאנגלית, והן מוצגות בבית האופרה במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב שנפתח ב-1994. בשנים האחרונות האופרה הישראלית אף מציגה מופעי מחול, מוסיקה קלאסית, ג'אז וסדרות מוסיקה לילדים בבית האופרה.

בחודש אוקטובר 2005 הסירה האופרה הישראלית את הלוט מעל "פינת המייסדים", קיר מיוחד באכסדרת בית האופרה המוקדש להנצחת ראשוני האופרה בישראל.

האופרה הישראלית נתמכת על ידי משרד התרבות, עיריית תל אביב יפו וכן אנשים פרטיים וגופים מסחריים התורמים לאופרה.

משנת 2010 האופרה הישראלית החלה בפסטיבלי הקיץ במצדה בהם מבוצעות הפקות ענק של מיטב האופרות בביצוע מאות סולנים מן העולם כולו. בשנת 2010 עלתה האופרה נבוקו, בשנת 2011 אאידה, בשנת 2012 עלתה האופרה כרמן, בשנת 2014 לה טראוויטה והשנה, 2015, תעלנה שתי הפקות ענק של טוסקה מאת פוצ'יני וכרמינה בורנה מאת אורף. ובזאת האופרה הישראלית גאה להצטרף לשורת פסטיבלי אופרה בינלאומים ברחבי העולם המתקיימים בקיץ.



לחצו לצפייה בהפקות האופרה הישראלית מהיווסדה

עבור לתוכן העמוד